בשנים האחרונות המכונים להסרת משקפיים משתמשים בטכנולוגיות חדשניות ובלייזרים החדשים-המתקדמים ביותר. מניסיוני ולהפתעתי, יותר ויותר מנותחי-לייזר בשיטת אינטרלאזיק [INTRALASIK] רואים יותר טוב מ- 6/6 שהיא ראייתם הקדם-ניתוחית בעזרת המשקפיים. לאחר הניתוח וללא עזרת משקפים חלקם רואים 6/5 וחלקם 6/4: ראייה הטובה מ-6/6 ב-20% - 50%.
שוב ושוב אני רואה את מנותחי- אינטרלאזיק המאושרים עם ראייה הטובה יותר מ-6/6. ברור שזו לא מנת חלקם של כולם, אבל ללא ספק, לא ראינו איכות ראייה זו בשכיחות דומה בעבר. בספרות הרפואית העולמית, במכוני הלייזר המובילים בעולם מדווחים על תוצאות דומות.
יש לציין כי 6/6 היא לא הראייה הטובה ביותר שיש. יש ראייה יותר טובה. מאידך, ראייה פחות מ-6/6 היא עדיין ראייה טובה מאד ומאפשרת איכות חיים מעולה.
מה פרוש ראייה 6/6 כיצד זה נקבע
אם כך: מה המשמעות של "לראות 6/6"? מה עומד מאחורי המספרים? מה הם אומרים?
לצורך הפשטות, נבדק שרואה 6/6, רואה מצוין. הוא יעמוד במרחק 6 מ' מול מסך הבדיקה ויזהה מספר על המסך בגודל של כ 1 ס"מ - זוהי יחידת מדידה סטנדרטית על מסך הבדיקה. נבדק שלא יראה מ-6 מטר את אותו המספר, יתקרב למסך ויראה את המספר מ-4 מטר. הוא רואה פחות מ 6/6. נבדק אחר יתרחק מהמסך ויראה את אותו המספר מ-8 מטר, הוא רואה יותר טוב מ 6/6.
אם נסתכל על 6/6 כ-100% של ראיה, נבדק שרואה 6/5 לפי מסך הבדיקה רואה 120% וראייתו טובה מ-6/6. נבדק שרואה 6/12 על המסך רואה 50% [מחצית] ממי שרואה 6/6.
נעבור לרגע לתחום אחר; גובה של אנשים. יש אנשים גבוהים ויש נמוכים יותר. אדם בגובה 1.85 מטר יחשב לגבוה. אבל יש גבוהים יותר, למשל אנשים בגובה של 2.00 מטר ויש נמוכים יותר למשל בגובה 1.65 מטר, וכולם נורמליים.
גם בראייה יש טווח רחב של ראייה שנחשבת לראיה תיפקודית וטובה. אמנם המונח 6/6 השתרש כראיה מצוינת שכולם שואפים להגיע אליה אבל יש הרואים יותר טוב מ 6/6 בלי משקפיים, בעזרת משקפיים או בעזרת עדשות מגע ויש הרואים פחות ועדיין רואים טוב.
הראיה הנדרשת בעולם לקבלת רישיון נהיגה ברכב פרטי היא 6/12. זו ראיה שהיא מחצית מאיכות הראיה של אדם הרואה 6/6 ונחשבת לראיה טובה שמאפשרת נהיגה על פי החוק.
המודעות בציבור לקיום ראיה מעבר ל- 6/6 היא נמוכה. רבים מהמשתמשים במשקפיים שרואים 6/6 יכולים לראות יותר טוב עם משקפיים מדויקות יותר. אצל אחרים, המשקפיים לא מאפשרות ראיה טובה יותר מ6/6 למרות שהעין מסוגלת לראות יותר טוב מ 6/6.
לאיזו ראייה עלינו לצפות בשנים הקרובות?
בשנת 2020 התפתחות הלייזרים והתפתחות של טכנולוגיות הבדיקה וישומן על ידי מנתחים מנוסים פותחים אפשרויות שלא היו למנתחי הלייזרים בעבר. היום משתמשים באמצעי הדמיה מתוחכמים, טופוגרפיה וטומוגרפיה ממוחשבות וOCT של הקרנית שמראים את מבנה הקרנית של העין ומונעים טעויות שנעשו בעבר. איסוף הנתונים האופטיים של העין, לניתוח הלייזר, מתבצע תוך שימוש בבדיקות עזר אובייקטיביות מתוחכמות ביותר כגון שיטת ה WAVE FRONT שהיא סריקה אופטית ממוחשבת אובייקטיבית של העין. השיטה משלימה את הבדיקות של האופטומטריסט ומשפרת אותן היום הנתונים לניתוח לא תלויים יותר במענה הסובייקטיבי של הנבדק, שלעיתים מהווה סיבה לאי דיוק , כיום מגיעים לאופטימיזציה של דיוק בבדיקה.
יכולתם של הלייזרים מהדור האחרון ליישם את מכלול האינפורמציה והנתונים לניתוח מותאם אישית ומדויק יותר (CUSTOM MADE) שינו את תוצאות ניתוחי-האינטרלאסיק ואפשרו לתקן הפרעות אופטיות בעין שהמשקפיים לא תיקנו ושיפרו את איכויות הראיה של המנותח.
בעולם של 2020 אנחנו מצפים לקבל תוצאות ראיה יותר טובות מאלו שראינו לפני עשור. ואכן, בספרות העולמית יש עדויות הולכות ומתרבות שחלק מהמנותחים יראו לאחר הניתוחים בטכנולוגיות המתקדמות יותר טוב מ- 6/6. ראיה כמו 6/5 שהיא ב 20% טובה מ 6/6 או ראיה של 6/4 הטובה ב- 50% מ 6/6 הן תוצאות שאנחנו רואים היום יותר ויותר בחלק ממנותחי האינטרלאסיק. יש מנותחים שרואים יותר טוב מ6/6 ומזהים שראיתם טובה יותר מזו שהייתה לפני הניתוח. אחרים אומרים שראיתם מצוינת ולא מזהים שיפור עד שנבדקים מול מסך הבדיקה, והאושר זורח על פניהם.
מדוע לא ניתן להבטיח 100% תוצאה לכל מנותח?
ניתוחי הלייזר בשנות 2020 הם איכותיים, מתקדמים ומדויקים בהרבה מאלו שבעבר. תוצאת הניתוח תלויה בטכנולוגיות של הבדיקה, באיכות הלייזר, בגורם האנושי הפרה רפואי ובניסיון והחלטות הרופא המנתח. להגיע לאופטימום מחייב הבנה מעמיקה של הרופא בתחום ניתוחי הלייזר והקדשת זמן רב של הרופא לבדיקות ולנבדק.
אבל, במערכת אידיאלית ובניתוח אופטימלי קיים גורם נוסף שישפיע על התוצאה. התגובה העצמונית של גוף-המנותח לניתוח, ובמילים אחרות תגובת הריפוי של הגוף לניתוח העין. תגובות אלו תלויות בגורמים אישיים [הגנטיקה] ויש אנשים שיגיבו בחזרה חלקית קטנה של המספר שהסרנו. במקרה זה יישאר למנותח מספר, קטן בהרבה ממה שהיה, אבל עדיין יהיה צורך במשקפים לקבלת רישיון נהיגה למשל. במקרים כאלו ניתן לשקול לתקן בניתוח חוזר המתבצע לרוב ללא עלות.
בזכות איכות הלייזרים המתקדמים תגובות אלו פחותות היום מאלו שהיו בעבר. הרופא המנתח מודע לקיומן, אבל לא אצל מי זה יקרה. לכן המנתח לא יכול להבטיח 100% של תוצאה בדומה לכל תחום רפואי אחר. רופא מנתח המסביר את תוצאות הראייה הצפויות לאחר ניתוח לייזר מסתמך על התוצאות המקובלות בעולם ועל המתקבל מהניסיון האישי שלו.
למשל בקוצר ראיה עם מספרים עד 6.00- דיופטר, 98% מהמנותחים יישארו ללא צורך במשקפיים לראיה מרחוק. חלקם יראו יותר טוב מ 6/6. אבל ב 2% מהמנותחים יוצרו לאורך זמן מספרים קטנים והם יזדקקו למשקפיים לצרכי החיים ולנהיגה. אליה וקוץ בה: כפי שאנחנו לא יודעים לפני הניתוח מיהם ה 2 מ 100 המנותחים שיזדקקו למשקפיים אנחנו לא יודעים להגיד מי יראה 6/6 ומי יראה יותר טוב מ6/6.
המנותח חייב לדעת לפני הניתוח ולהבין שלא מדובר בכישלון של המנתח או של מכונה או של התנהלות שלו. אלו הן תוצאות כלל עולמיות והן תולדה של השונות שבין האנשים השונים שעוברים את הניתוח.
חייבים להקשיב היטב לרופא להאמין לדבריו, להבין ולהסכים לעובדות אלו לפני הניתוח. , ולקבל החלטה מושכלת בהסתמך על כך.
אני שותף לאושר של כל מנותח שרואה טוב ואלו שרואים יותר טוב מ 6/6, והיום זה קורה יותר ויותר.
פרופ' פרוכט - פרי יוסף, הוא רופא ומנתח עיניים בכיר בתחום הקרנית והסרת משקפיים ברשת המרכזים הרפואיים "עיניים ד"ר לוינגר" מקבוצת דנאל '
פרופ' פרוכט - פרי יוסף, הוא רופא ומנתח עיניים בכיר בתחום הקרנית והסרת משקפיים ברשת המרכזים הרפואיים "עיניים ד"ר לוינגר" מקבוצת דנאל