בדיקות אבחון לבעיות אורולוגיות - תלונות במתן שתן

בדיקות אבחון לבעיות אורולוגיות כוללות בדרך כלל בדיקה גופנית של הערמונית ודרכי השתן, בדיקות מעבדה, ואף צילומים של דרכי השתן כגון צילומי CT, אולטראסאונד ו-MRI. בכדי לבצע בירורים מתקדמים יותר, כיום קיימות בדיקות אורולוגיות משוכללות יותר, שמספקות מידע ברור וחד-משמעי לרופאים.

הכתוב במאמר זה מתייחס לנשים וגברים כאחד וכתוב בלשון זכר ורבים.

"קיימות מספר בדיקות אבחון לבירורים מתקדמים, לבעיות אורולוגיות. אכיר לכם את הבדיקות הנפוצות יותר להערכה של מטופל הסובל מתלונות במתן שתן", משתף אותנו ד"ר אסף בר אל, מומחה בכירורגיה אורולוגית.

בדיקה ציסטוסקופית מטרתה לאתר בעיות שמקורן בדרכי השתן ובפרט בשלפוחית השתן. אורולוג בדרך-כלל ידרוש מאיתנו לבצע בדיקה ציסטוסקופית במידה ואנו סובלים מדימום, צריבה, כאב או קושי להטיל שתן וכאשר קיים חשד להתפתחות אבנים בדרכי השתן.

מטרת הבדיקה היא להציג בפני הרופא תמונה ברורה וחיה של דרכי השתן שלכם, כך שיוכל לאבחן את הבעיה הרפואית מולה אנו מתמודדים ולפתח תוכנית טיפול מתאימה לפתרון הבעיה הרפואית ולהחלמה מהירה. טרם הבדיקה חשוב להכין תרבית שתן עדכנית נקייה, ללא צמיחה של חיידקים.

מהלך הבדיקה

תהליך הבדיקה הציסטוסקופית הוא מהיר יחסית ולרוב מתבצע תחת הרדמה מקומית. התהליך אינו נעים במיוחד, אך אורך רק מספר דקות ומספק לרופא אבחנה חד-משמעית של מצב דרכי השתן שלנו.

במהלך הבדיקה, לרוב, המטופל שוכב על גבו עם רגליים באוויר. לאחר ניקוי, גילוי ואלחוש מקומי, הרופא יחדיר צינור גמיש עם מצלמה בקצהו, דרך צינור השופכה ואל תוך שלפוחית השתן. המצלמה, המאפשרת לרופא לחקור את הסביבה בקלות ולאתר אבנים או נגעים שונים במהירות. הרופא נעזר בצינור בכדי לבדוק את השופכה, את שלפוחית השתן, את פתח השופכנים ואת הערמונית שלנו.

לאחר הבדיקה

יתכן ולאחר הבדיקה נחווה צריבה ו/או מעט דימום בעת מתן שתן וכן ניתן שיורגש צורך עז להטיל שתן לעיתים קרובות יותר, משום גירוי האזור במהלך הבדיקה. תופעות לוואי אלה אמורות לחלוף תוך 24 ועד ל- 48 שעות לאחר הפרוצדורה.

חשוב להקפיד לשתות נוזלים רבים לאחר הפעולה. במידה ואנו חווים תסמינים דלקתיים או שתופעות הלוואי לא עוברות תוך יומיים לכל היותר, כדאי לפנות לרופא בשנית.

בבדיקות המפורטות כאן יכול הרופא לאבחן מגוון רחב של בעיות במערכת השתן, דוגמת הממצאים מהתמונות המצורפות. שתי התמונות העליונות מציגות תמונה של גידולים בדופן כיס השתן. שתי התמונות התחתונות מציגות מטופל הסובל מבעיות השתנה חמורות. מימין ניתן לראות דופן שלפוחית שתן טרבקולרית ביותר עם סעיפים קטנים ומרובים. משמאל ניתן לראות את הערמונית המתבלטת בצורה חריגה לתוך כיס השתן (אונה אמצעית) וחוסמת את יציאת השתן בזמן ההשתנה.

התמונות צולמו ע"י ד"ר בר אל אסף ופורסמו באישור המטופלים.

זוהי בדיקה אורודינמית אשר מסייעת בבירור תלונות במתן שתן. הבדיקה איננה פולשנית ומספקת מידע לגבי מהירות זרימת השתן ונפח ההשתנה, כמו גם פרמטרים נוספים אשר עוזרים לאורולוג לקבל החלטה לגבי ההמשך. הבדיקה מאפשרת בסיווג בעיית ההשתנה בעיקר על בסיס מהירות ההשתנה כאשר זרם שתן איטי מקושר לרוב בבעיות חסימתיות כגון הגדלה שפירה של הערמונית. הבדיקה מאפשרת לאשש בצורה אוביקטיבית יותר את תלונות המטופל ובעזרתה ניתן לעקוב לאחר טיפול תרופתי ו/או ניתוחי אחר השיפור במתן שתן.

הבדיקה מומלצת מאוד כאשר מטופל חווה אחת או שתיים מהתלונות הבאות:

• קושי במתן שתן אף על פי שאנו נוטלים תרופות להקלה על המצב.
• נמשכות תלונות לאחר ניתוח באזור האגן או הערמונית.

הבדיקה נעשית לרוב במכונים או מרפאות חוץ. חשוב להגיע לבדיקה עם שלפוחית מלאה (אך לא מלאה מידי). במקרים מסויימים תידרש לשתות מספר כוסות מים טרם ביצועה אך יש לשים לב להימנע מהעמסת יתר של נוזלים (אשר במקרה זה יביאו להשתנה שאינה מייצגת את "היומיום"). כמות השתן המינימאלית לאבחון יעיל של הבדיקה הינו 150 סמ"ק של שתן.

מהלך הבדיקה

הרופא יבקש מכם לתת שתן לתוך מיכל קיבול / משפך אשר יודע לנתר את מהירות ההשתנה ונפחה. בסיום ההשתנה מומלץ ביותר לבצע בדיקת שארית שתן על מנת לבחון כמה שתן נשאר בשלפוחית (לא בכל המכונים מתבצעת בדיקת השארית).

לאחר הבדיקה

בתום הבדיקה המטופל משתחרר עם דו"ח גרפי אשר מתעד את מהלך ההשתנה. אין הנחיות ספציפיות לאחריה. מומלץ להגיע לרופא המטפל עם הפענוח המלא של מהלך ההשתנה.

מאחל לכל הקוראים בריאות ורפואה שלמה .