האם באמת אפשרי לפתור בעיות קשב וריכוז בלי תרופות?

"זה היה פשוט סיוט! היו מתקשרים אלי מבית הספר, משעים אותו, הציונים שלו היו נמוכים בטירוף ולא היה לי רגע של שקט בבית בגללו" כך מספרת לנו מיכל, אמא של איתי. "מה לא ניסיתי? אבחונים, כדורים, טיפול רגשי, הדרכת הורים ומורים פרטיים. שום דבר לא עזר. וגם אם חלק מהדברים כן עזרו, זה היה מזערי ובדרך כלל השיפור לא החזיק מעמד. הגעתי למצב שכבר הייתי מיואשת וסקפטית. כל אחד ניסה לייעץ לי משהו אחר".

"למה?! מאיפה את רוצה שאני אתחיל? הוא לא היה לומד לבד, המוטיבציה שלו שאפה לאפס. הוא אובחן עם הפרעת קשב וריכוז, לא היה מצליח לשבת לאורך זמן, הייתה לו רגישות יתר. הוא היה מתעצבן מהר, נעלב, לוקח קשה כל דבר. בנוסף לזה, הוא היה מתחצף, מאשים את כל העולם, רב עם האחים שלו ולא מקשיב לנו כהורים. כל דבר היה צריך לבקש ממנו כמה וכמה פעמים. סיוט כבר אמרתי?!"

"סוף סוף הייתה מישהי שאמרה לי את האמת בפרצוף, את מה שהייתי צריכה לשמוע. את מזיקה לילד שלך! את יכולה לקחת אותו לאלף טיפולים, אבל עד שלא תעברי תהליך אמיתי בעצמך, עד שלא תלמדי איך לטפל בילד שלך בעצמך, ביום יום, בבית, שום דבר לא יעזור. וגם אם כן, זה יהיה לתקופה מסוימת, וכל עוד תמשיכי לעשות את זה, לא רק שלא תעזרי לילד שלך, את תזיקי לו".

"היה לי מאוד קשה לשמוע את זה. וזה לא רק זה, היא המשיכה להגיד לי, "מה את חושבת שהבן שלך לומד על עצמו אם הוא כל הזמן עובר מטיפול לטיפול? הילדים של היום "לא פראיירים". אם הוא כל הזמן עובר מטיפול כזה לטיפול אחר הוא מבין שמשהו אצלו לא בסדר. האם את יודעת מה קורה לילד שמבין על עצמו שמשהו אצלו לא בסדר? הוא מתחיל להצדיק את ההבנה הזו. הוא מתחיל להתנהג כך יותר ויותר והמצב שלו עלול להחמיר".

"לגמרי. באותו רגע היה לי קשה לשמוע את זה. אני משקיעה זמן, כסף, רצה ממקום למקום ובסוף אומרים לי שאני עלולה להזיק לבן שלי?"

מורן משיח, מנהלת מרכז תפנית, בכבודה ובעצמה. בעיני, היא המטפלת הטובה ביותר בישראל היום.

"היא יכלה לנסות "למכור" לי עוד טיפולים לילד, הוראה מתקנת, טיפול רגשי וכו' אבל היא עשתה בדיוק את ההפך ממה שציפיתי לו. היא אמרה לי באופן חד משמעי, אל תטפלי בילד שלך. תניחי לו. הוא עבר מספיק. אם את רוצה לעזור לו, תלמדי לעזור לו בעצמך. לאף מטפל לא יהיה אכפת מהבן שלך כמוך. אף אחד לא יאהב אותו כמוך וכדי לעשות שינוי אמיתי, פעם או פעמיים בשבוע אצל מטפל (גם אם הוא הכי טוב שיש), זה לא מספיק".

"משהו בישירות הזאת קנה אותי. החלטתי לתת צ'אנס נוסף ולהקשיב לה. "בתור שלב ראשון, בואי תלמדי להיות המטפלת הרגשית, המאמנת, המדריכה של הילד שלך בעצמך" כך היא אמרה לי. "תלמדי לשנות את המצב בבית, זה הבסיס. תלמדי לעבוד על הדימוי העצמי שלו, להציב לו גבולות בצורה נכונה, להגיב נכון ואחרי זה, אם תרצי תוכלי לקחת אותו לאן שאת רוצה. וגם אז, לא ממקום "טיפולי" אלא ממקום של העצמה כדי לא לפגוע בדימוי העצמי שלו".

"בתפנית לומדים הכשרת הורים, לא הדרכת הורים".

הבדל עצום! הייתי בהדרכות הורים. ההבדל בין הדרכת הורים להכשרת הורים הוא שאת לומדת להיות סוג של אשת מקצוע. את לומדת להשתמש בכלים שיש למטפלים הכי טובים. את לא מגיבה כך או אחרת כי שמעת איזה משהו בהרצאה מעניינת על הורות. את משנה את התגובות שלך מתוך הבנה עמוקה של איך כל תגובה משפיעה על הילד/ה שלך ועל ההורות שלך באופן כללי".

"ההורה הוא לא תמיד הבעיה. אבל הוא בהחלט יכול להיות הפתרון. וכן. מה שיצר את השינוי זה שאני לקחתי על עצמי לטפל בילד שלי. היום יש לידו "איש מקצוע" 24/7. שזאת אני! למדתי איך להגיב כשהוא כועס, מתעצבן, נמרח על השולחן, מאבד קשב, רב עם האחים שלו ולא מקשיב לנו. זה פשוט שינה את ההתנהגות שלו מקצה לקצה. אני מטפלת בו כל הזמן מבלי שהוא הולך לטיפול או מרגיש בטיפול וזה פשוט תענוג. אני מרגישה בשליטה, אני מרגישה בטחון בהורות שלי, אני מרגישה אמא יותר טובה, בת זוג יותר טובה ואפילו עובדת יותר טובה. אין מה לעשות. כשלא טוב לך בבית עם הילדים זה משפיע על כל תחומי החיים. וכשזה הפוך, זה פשוט כיף".

"בהחלט. יחד עם זאת, אני חושבת שכל טיפול יהיה הרבה יותר אפקטיבי אם ההורים ידעו איך לעבוד עם הילד בבית, ביום יום".

"אני בטוחה שכן. זה הכי הגיוני בעולם. אם ההורים עוברים ממש הכשרה מקצועית ויש להם מעטפת שמלווה אותם לאורך השנים, ויש תמיד עם מי להתייעץ, איזה סיבה יש שזה לא יעבוד? תחשבי על זה, כשקשה לקום בבוקר, כשחוזרים מבית הספר, כשיש שיעורים, כשצריך להתקלח, ללכת לישון, להסתדר עם בני הבית ההורים הם אלה שנמצאים שם, לא המטפל. ולכן הם אלה שצריכים לדעת מה לעשות ברגעים האלה".

"יש איתי הורים שפתרו בעיות חמורות יותר משלי. אילמות סלקטיבית, הרטבות לילה, אלימות, התמודדות עם פרידה של ההורים, חרדות. ויש איתי הורים שפתרו קשיים רגילים שיש כמעט בכל משפחה.מקלחות, הכנת שיעורי בית, צפייה ממושכת במסכים, גבולות וכו'".

אוי, שכחתי להגיד לך. מעבר לתכנית הכשרה, יש קהילת הורים "מקצוענים" שנמצאים יחד בקבוצת וואטסאפ מיוחדת שבה שואלים שאלות, משתפים ולומדים אחד מהשני. בנוסף, יש צוות של מומחים שנמצאים בקבוצה מטעם תפנית, ואחת לשבוע יש הרצאה שאפשר להשתתף בה שמחזקת כל הזמן את ההורות שלך.

"כמובן. ברור שלא כל הורה מתאים לסוג כזה של תהליך. יש הורים שלא מוכנים להיות חלק מהתהליך והם מחפשים שמישהו "יתקן" להם את הילד/ה. להורים כאלה זה בהחלט לא מתאים. אני הייתי כזאת. שמתי את הבן שלי בכל מיני טיפולים ולא הבנתי למה המצב לא משתנה ולעיתים אפילו מחמיר. מה שאני אוהבת בתפנית זה שלא כל הורה יכול לעבור את התהליך. הם באמת בודקים את רמת המחויבות שלך כהורה. אם את לא מספיק מחויבת, הם יגידו לך שהתהליך הזה עדיין לא מתאים לך".

"כן. הם לא רוצים לקחת על עצמם הורה שעוצר תהליך באמצע, הורה שלא מיישם או חלילה הורה שבטעות יעשה נזק לילד שלו".

"אי אפשר ישר להתחיל הכשרת הורים. קודם כל צריך להירשם (בחינם) לתכנית הכנה להורים. תכנית הכנת הורים זו תכנית של 2 שלבים. השלב הראשון זה צפייה בסרטון הדרכה של 15-20 דקות ולאחר מכן הצטרפות לכנס אונליין שמעבירה מורן משיח. אחרי הכנס עונים על כמה שאלות שבוחנות את רמת המחויבות שלך כהורה ואת ההבנה שלך מסרטון ההדרכה ומהכנס. אם עונים על השאלות נכון, אפשר להירשם להכשרת הורים. כבר מ-2 השלבים האלה אפשר ליצור שיפור מאוד משמעותי".

מיכל צוחקת ואומרת "המסע הזה שווה הרבה יותר מכומתה. בסוף המסע הזה קיבלתי את הילדים שלי בחזרה. קיבלתי את המשפחה שתמיד רציתי והיום, אף אחד לא יכול לערער אותי. אני לא צריכה אף מטפל ואף כדור כדי לגרום לילדים שלי להצליח".

אני מניחה שחלק גדול מההורים אפילו לא הגיעו עד לשלב הזה בכתבה כי הם לא מספיק מחויבים וזה בסדר. יחד עם זאת, למי שכן קרא עד לכאן, זה כבר מעיד על רמת מחויבות מסוימת ואני ממליצה לו בחום להירשם לתכנית הכנה להורים בחינם. הוא כבר יוכל ליצור שיפור ולהתרשם לעומק מהשיטה.

להרשמה (בחינם) לתכנית הכנה להורים השאירו פרטים: