בשיא תקופת הקורונה החליטה בעלת חנות הפרחים הוותיקה Diflora במרכז אופנהיימר ברמת אביב להתחדש. גודלה של החנות, שפועלת כבר שני עשורים, 25 מ"ר והיא ביקשה לתכנן ולעצב אותה מחדש בלוח זמנים צפוף עד כמה שניתן. החלל הקודם היה מאוד מוזנח ומיושן ולא נוח לעבודה, ובעלת החנות ידעה בדיוק מה הצרכים שלה ואיך היא רוצה שהחנות תתפקד ופנתה למעצבת הפנים סיסי ארזי מסטודיו 73.
חודשיים הוקדשו לתכנון החדש, ומיד בסיומם החלו עבודות השיפוץ שנמשכו שלושה שבועות.
מאחר שהחנות פעילה מאוד ביום יום, היה מאוד חשוב לבעלת החנות לסיים אותה בלוח הזמנים המתוכנן ולשוב לעבודה סדירה.
המעצבת בחרה בפרחים עצמם כדי להוביל את עיצוב הפנים. כפי שהפרחים מקורם בטבע, כך השתמשה בחומרים טבעיים של עץ, אבן, קש וברזל כרקע מונוכרומטי עשיר ויוקרתי שידגיש את צבעוניות הפרחים וייתן להם את הבמה.
מדפי ברזל המשולבים בבוקסות עץ אגוז נתלו על הקירות. העץ נבחר גם כבוקסות בגבהים משתנים לעציצים בקיר התצוגה הראשי וכגוון הרצפה, שהיא למעשה גרניט דמוית עץ אגוז. ברזל שחור ודומיננטי מרכיב את ארונות האחסון, את הדלפק עם משטח הדקטון ואת המשרבייה שחוצצת בין המטבחון לקיר התצוגה ומעניקה סוג של אינטימיות. זכוכית משמשת כדלתות החיצוניות של הדלפק בו מונחים כדים, אגרטלים ונרות, ומאחוריו בריקים מאבן טבעית מעצימים את הקיר בשקט ויזואלי. למעשה, גוון החומרים בשחור, לבן, עץ ופליז במוקדים שונים, השלימו את הקו העיצובי הנבחר והעניקו נגיעות נורדיות עדינות ונקיות.
בחלל המצומצם יחסית נדרשו פונקציות רבות כמו חדר קירור לפרחים בגודל 5 מ"ר, מטבחון עם כיור לעבודה עם מים, פינה משרדית, אחסון שיוכל לעמוד במשקל העציצים, מקום לבלוני גז לניפוח בלונים, מכונת ורדים ועוד. מימין לכניסה, מול קיר התצוגה של הפרחים, תוכננו שלוש עמדות עבודה צמודות לכל פרחן עם אחסון נגיש ונוח לעבודה שוטפת. הדלפק כולו מוגבה מהרצפה כדי שאפשר יהיה לנקות אותה בקלות מעלים. על הקיר מאחוריו תלויים בגובה מדפי האחסון לכלים דקורטיביים, שוקולדים ויינות, ואליהם מטפסים באמצעות סולם עם גלגלים שנע לכל האורך. מתקני נייר צלופן אסתטיים תוכננו במיוחד כדי שיונחו על הדלפקים ויתאימו לעיצוב.
כחלק מהאתגרים שנאלצה המעצבת להתמודד איתם היו ארון חשמל ותקשורת בקיר התצוגה המרכזי של הפרחים, שחופה בברזל ובתוכו הוסתרו כל המערכות. לדלת האלומיניום הישנה של חדר הקירור מקום מרכזי מול הכניסה לחנות, ולכן היא חופתה בברזל והמשקוף שלה נצבע בשחור.
בנוסף, כדי ליישר אותה עם קו הקיר, עובה כל הקיר ב-15 ס"מ ואיפשר להצניע בו גם את מד הטמפרטורה הבולט מעל המטבחון, שחופה בברזל שחור. גם גובהה של מכונת הוורדים, שתפקידה לנקות אותם מקוצים, היווה אתגר והוא זה שהכתיב את גובה ארון המטבחון שבו היא מוסתרת, ולפיכך גם את גובהו של הדלפק עם עמדות העבודה.
התכנון התחשב גם במקום לעגלות העציצים, שנמצאות במשך היום מחוץ לחנות אולם מוכנסות פנימה בסיום יום העבודה. הן עוצבו בקווים דקיקים אך בשל העובדה שעליהן לשאת משקל כבד, חוברו להן גלגלים חזקים ועמידים. את החנות מאירה תאורה פונקציונלית של שני פסי צבירה לכל אורכה וגופים שקועים בתקרת הגבס, ולצידם מעניקות מנורות מסלי קש את תאורת האווירה.
הלו"ז הצפוף הכתיב את הזמנות הפריטים ועבודות המסגרות בהסתמך על מדידות שביצעה המעצבת בחנות פועלת ולא כפי שנהוג, תוך כדי השיפוץ על ידי בעלי המקצוע. "קשה מאוד לסגור חנות שעובדת, ולכן היינו צריכים להיות מוכנים עם כל הפריטים מראש ורק אז להיכנס לשיפוץ זריז", מספרת המעצבת, שמידת האחריות עליה גברה והיא נדרשה לוודא שכולם עומדים בזמנים.