הגישה המיוחדת של שולמית לרנר מסייעת לחזק את תחושת המסוגלות ויכולת העשייה אצל המטופל בדרך להקלה ולפתרון המיוחל. "למה להמשיך לסבול כשאפשר לקבל הכוונה ועזרה שיסייעו לשפר את איכות החיים?", היא אומרת.
אצל שולמית לרנר הגנטיקה אמרה את שלה. כמו אמה, גם היא עובדת סוציאלית: "גדלתי בבית שבו הכניסו אורחים, דאגו לאנשים בחברה, והיה ברור שאעבוד עם אנשים. באופן טבעי זה הלך לכיוון הטיפולי, שהוא המקום שלי", היא מספרת.
לרנר היא עובדת סוציאלית קלינית כבר 15 שנה, ואחרי שעברה כברת דרך בשירות הציבורי הפכה בחמש השנים האחרונות גם למטפלת פרטית בקליניקה מטופחת ביחידה שקרובה לביתה בשדרות. היא מתמחה בטיפול במגוון שיטות וכלים, בהם CBT ו-EMDR, והניסיון והעבודה שלה בשטח מתמקדים בשנים האחרונות בעיקר בטיפול בחרדות, דכאון, OCD, טראומות, וגם הורות. קהל המטופלים שלה הם בני ובנות נוער מגיל 15 ועד מבוגרים.
תפיסות עולמה של לרנר כאדם מתמזגות עם התנהלותה כמטפלת. "אני באה מגישה שבה אנחנו בוחרים איך להתמודד עם החיים והמציאות. אנחנו לא יכולים לבחור לאיזה בית ניוולד או אלו אתגרים בלתי צפויים יהיו לנו בחיים, אבל אנחנו כן יכולים להחליט מה נעשה עם הנתונים שקיבלנו. אני מתחברת לתפיסה הזאת כי יש בה מסר מעודד: אני לא חסרת אונים וחסרת שליטה, אלא יש לי אפשרויות לבחור כיצד להתמודד בדרך יעילה. אני לא נכנעת למציאות, שכן כניעה עלולה לגרום לנו להפסיד נקודות בחיים, ולפגוע באיכות החיים".
אז מה למעשה עושים?
"אני מאמינה בצמיחה אישית על ידי חיזוק תחושת המסוגלות, אהבה עצמית ועשיה. שינוי דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות יכולים לשפר את איכות חיינו. וזה יצליח! כשבוחרים להתקדם מצליחים".
בהקשר לתפיסתה היא מצטטת משפט שמלווה אותה כמוטיב. "הכאב הוא בלתי נמנע, הוא חלק מהחיים ומהגדילה. אולם הסבל הוא כבר בחירה שלנו. כאשר נותנים למקרים פרשנות שתגרום לאותו סבל, אותם עלינו למנוע".
איזו מטפלת את?
"אני באה בגובה העיניים, לא מהמקום המתנשא שחושב שהוא יודע הכול ושכל הידע קיים אצלו. אני עוזרת למטופל ללמוד את הבעיה, לחקור היכן הוא יכול לעשות שינוי - קטן או גדול - באורח החיים ובחשיבה שלו, ולחיות בפחות סבל. בטיפול אני יושבת מול קשיש ניצול שואה, מול אישה בגילי, או מול נערה, באותה עמדה. יש לי כבוד לכל מטופל במקום בו הוא נמצא, ללא שיפוט, תוך הבנה שכל אחד מגיע ממקום אחר. אני למשל דתיה, אך יש לי גם לקוחות שהם דתיים וגם חילוניים, גם נשים וגם גברים. העובדה שאני לא מקובעת על אוכלוסייה מסוימת מעשירה אותי כאדם.
"אני משתפת את מטופליי בכך שהייתי מטופלת בעצמי. הם מגיעים לעיתים עם חשש מסטיגמה של 'מטופל', והשיתוף מפחית להם תחושת תיוג לגבי עצמם. אדרבה, אני מאמינה שמי שניגש לטיפול הוא הגיבור והחזק. למה להמשיך לסבול כשאפשר לקבל הכוונה ועזרה שיסייעו לשפר את החיים?"
בעבודה עם מטופליה נעזרת שולמית במגוון כלים וטכניקות מהעולם הטיפולי. אחד הכלים האהובים עליה אליו היא מחוברת מאוד הוא CBT - טיפול קוגניטיבי התנהגותי. "אנשים רבים שמעו את השם הזה ודורשים טיפול CBT. חלקם חושבים שזה כמו תרופת קסם. אני מסבירה שזה טיפול פרקטי שניתן לראות איתו תוצאות בזמן יחסית קצר, אך הוא דורש עבודה פנימית עם עצמנו. אני מאוד מאמינה בטכניקה הזאת ואף התנסיתי בה על עצמי ויישמתי, אז קל לי להעביר אותה הלאה. במקרה שלי רציתי לערוך בירור עם עצמי ולהתחזק בהחלטה המקצועית שלי להפוך למטפלת עצמאית. הטיפול סייע לי להתמקד ולהתכוונן למקום אליו שאפתי ובו אני נמצאת היום.
"בטיפול CBT באמת רואים מהר תוצאות טובות, ואז אומרים: 'חבל שחיכיתי כל כך הרבה זמן'. בהרבה מקרים תוך חודשיים שלושה רואים שינויים אדירים".
תוכלי לתת דוגמה?
"מטופלת הגיעה אליי עם חרדות קשות כתוצאה מאובדן פתאומי של בן זוגה בתאונה מלפני עשר שנים. זה שיתק לה את החיים והיא לא הצליחה לעבור הלאה בשום תחום. היא חשה "קוצר נשימה" ואובדן שליטה שליוו אותה לכל מקום. היא הבינה שמשהו לא תקין, אבל הכול התעצם בתקופת הקורונה. החרדות שלה כלפיי בני משפחה והקרובים לה גברו, היא התקשרה אליהם לעיתים קרובות בלחץ רב, ו"נכנסה לסרטים" אם לא ענו לה.
"חקרנו יחד, עשינו עבודה טיפולית, ותוך חודשיים וחצי היא במקום אחר - נושמת, יודעת להרגיע את עצמה כשמתעוררת חרדה. היא גם הבינה שהיא במקום לא נכון לה במקום העבודה, ועשתה שינוי לטובה בתחום. היא אפילו נפתחה לזוגיות, והנה, עשר שנים אחרי האובדן היא בזוגיות חדשה וטובה. זה נשמע כמו קסם, אבל זה קרה בזכות עבודה שהיא עשתה עם עצמה תוך מוכנות לשינוי, ודברים אכן זזים. זה מרגש אותי שאדם רוצה שינוי, תופס את עצמו בשתי ידיים, ומצליח להתפתח ולעשות שינוי".
הזכרת את הקורונה. זה גרם למקרים חדשים?
"הקורונה יצרה עידן פוסט טראומה כי היא הציפה קשיים רבים: חוסר הוודאות בבית, קשיים כלכליים, וגם השהות של אנשים עם עצמם שעות על גבי שעות. אנשים הבינו שהם אינם יכולים להמשיך ולהדחיק הכול אלא חייבים לעזור לעצמם, והחלו לפנות לטיפול, וטוב שכך".
יש אפשרות לטיפולים בזום?
"הטיפולים הפרטניים במפגש אישי הם הכי מועדפים עליי, אבל כאשר עולה צורך אפשר בהחלט לקיים גם טיפולים בזום. היתה לי מטופלת שסבלה מדיכאון אחרי לידה, והיה לה קשה להתחבר לתינוק. רציתי לארח את שניהם אצלי בקליניקה אבל היא הסבירה לי שלא מתאפשר לה כי התינוק כל היום צורח. אז ערכנו זום, והיה מדהים. ראיתי את שניהם במצלמות והדרכתי אותה איך לדבר לתינוק, לגשת אליו. אפילו עשינו יחד מסג' לתינוק, כשאני מרחוק והיא לידו, וזו הייתה חוויה חזקה ומעצימה, לשתינו. לא אידיאלי לטפל מרחוק, אבל זה אפשרי, והצלחנו לגשר על המרחק הפיזי. היא אמרה שהטיפול היה מדהים וסייע לה לפרק מתחים ולחזק את הקשר בינה לבין התינוק, שהפך לרגוע יותר ברגע שגם היא נרגעה".
לרנר, 39, היא תושבת שדרות, נשואה לידידיה ואם לחמישה ילדים בגילאי 8 עד 19. "מגיעים אליי לטיפולים גם בתחום ההורות, עם קשיים שונים בגידול הילדים ואני יכולה להבין את כולם. לשלושה מילדיי הפרעות קשב וריכוז, כך שאני מכירה לא מעט התמודדויות של הורים. גם כאן אני מטפלת בגובה העיניים. לא באה ממקום של 'אני ההורה המושלם', אלא מבינה את התסכולים, האתגרים והקשיים. מהמקום הזה, אני והמטופלים מנתחים ומפצחים, במטרה לפתור את הבעיות והקשיים".
ובבית את "אמא מטפלת"?
"אני משתדלת לא להיסחף עם זה. מה שכן, הילדים נחשפים לגישה שלי כיצד להתמודד עם דברים מתוך בחירה, ולומדים ליישם. הם גדלים בבית שמעודד לבחור את הבחירות שלנו, ולדבר אותם".
את גרה בשדרות ורבים ממטופלייך מהדרום. המצב הבטחוני משפיע על אנשים?
"אנחנו באזור עוטף עזה והמצב הבטחוני מייצר חרדות. מדובר במתח בטחוני מתמשך, לא באירוע חד פעמי שהיה ונגמר. ככל שעובר הזמן המצב נותן את אותותיו ומשפיע על הבריאות הנפשית, והחרדות אף מתפתחות לדברים קשים יותר כמו OCD או טקסים שונים. הקורונה הצטרפה ללחץ הביטחוני שכבר היה קיים ויצרה החרפה משמעותית. גם כאן אני יכולה להציע כמה כלים מצוינים שמצליחים להפיג גם מקרים קשים, למשל שיטת EMDR לטיפול בטראומה, המציעה טיפול פסיכותרפי באמצעות תנועות העיניים. זהו טיפול מהיר יחסית גם כשמדובר בטראומות קשות".
"לבוא ולקבל כלים טובים להתמודדות", שולמית לרנר
את הקליניקה שלה פוקדים מטופלים עם מקרים רבים ומגוונים, כשלכולם שולמית מגיעה קשובה, ועם רצון עז לבוא ולסייע. "מגיעים מבוגרים ששנים לא טיפלו בעצמם בעקבות המצב הבטחוני וכיום קשה להם לשאת את המצב, או כאלו שעשו טיפול שלא עזר, והחרדה החריפה ל-OCD. יש גורמים רבים לטראומות, למשל מטופל שהיה עם חרדות נהיגה קשות אחרי תאונת דרכים, התקשה לנשום בעת הנהיגה ודמיין שנכנסים בו רכבים. בעקבות הטיפול הוא חזר לשבת ליד ההגה. מגיעים אליי גם בעקבות פגיעה במצב בריאותי, בעקבות פגיעות מיניות, או אלימות והתעללות. אני מלווה אובדנים, בהם אובדנים פתאומיים. כל אחד ורעידת האדמה בחייו".
מאילו סיבות מגיעים בני נוער?
"בני נוער מגיעים עם חרדות, חרם חברתי, טלטלה חזקה מגירושי הורים, או אובדן הורה. הם מגיעים בדרך כלל בעקבות הכוונת הורים או המוסד הלימודי. יש שמגיעים גם בגלל חרדת בחינות קיצונית, שהוא תוצר של בית הישגי או לחץ חברתי".
בנימה אישית - איך מתמודדים עם סיפורים לא פשוטים שבוודאי את נתקלת בהם בעבודה?
"ישנם סיפורים קשים, וקשה שלא לקחת אותם לחיים. זה מתערבב, אך אני משתדלת לשחרר עומס רגשי שנוצר. אני מקבלת הדרכה מקצועית צמודה, ששם זה המקום לשתף ולאוורר רגשות שלי, ואני גם פורקת חלק ניכר מהמתחים בספורט. יש ימים של עומס רגשי עם מתח ודאגה למטופל. לא תמיד קל, אבל אני נהנית ושמחה כשאני מצליחה להגיע למקומות שבהם אנשים מרגישים טוב, משפרים את מצבם, ואפילו בסופו של תהליך נפרדים ואומרים 'ביי' למטפל. יש הרבה סיפוק מכך".
שולמית לרנר בפייסבוק
שולמית לרנר באתר בטיפולנט
טיפולים בקליניקה בשדרות או בזום. טלפון: 054-9292262