השתלת מניסקוס: הפתרון לסובלים מכאבים והגבלה בתפקוד לאחר כריתת מניסקוס?

''בולם הזעזועים של הברך'': המניסקוס הינו מבנה סחוסי גמיש הממוקם בברך, בין סחוסי עצם הירך וסחוסי עצם השוקה. ישנם שני מניסקוסים בכל ברך, אחד בצד הפנימי, ואחד בצד החיצוני. תפקידם של המניסקוסים להגן על סחוסי הברך, באמצעות פיזור העומס במפרק. כמו כן, הם גם מסייעים בשמירה על יציבותה של הברך.

פגיעה במניסקוס שכיחה הן בקרב ספורטאים ואנשים העובדים בעבודה פיזית, והן בקרב האוכלוסיה המבוגרת, כחלק מתהליך שחיקה או ניוון כללי בברך, אשר מערב גם את המניסקוס. בכל המקרים, השאיפה היא לנסות להציל ולתקן את המניסקוס באמצעות תפרים בארתרוסקופיה, אך בקרעי מניסקוס נרחבים או מורכבים במיוחד, ובגילאים מבוגרים יותר, יהיה לרוב צורך בביצוע כריתה של המניסקוס.

כאשר קיים חסר חלקי או מלא של המניסקוס בעקבות הטרייה או כריתה חלקית/משמעותית בניתוח (על רקע קרע מניסקוס קודם) הדבר עלול להוביל לעליית עומסים משמעותית באותו מדור בברך, וכתוצאה מכך לשחיקת סחוסים מוקדמת, ולהופעת תסמינים כגון נפיחות, כאבים, צליעה והגבלה תפקודית משמעותית. תסמינים אלה עלולים להופיע החל ממספר שבועות וחודשים לאחר הכריתה ועד שנים לאחר הכריתה.

"השתלת מניסקוס היא שיטה מתקדמת, שהתפתחה במהלך השנים האחרונות במספר מרכזים רפואיים מובילים בעולם, במסגרתה מושתל שתל מניסקוס ממקור תורם זר", מסביר ד"ר ליאור לבר, "השתל, שמגיע מבנק רקמות ייעודי, מותאם במדויק לברך של המושתל, וההשתלה מתבצעת בניתוח ארתרוסקופי (זעיר-פולשני). לאחרונה, נוספה האפשרות של השתלת שתל מלאכותי, פיתוח ישראלי חדשני, המספק פתרון נוסף, במקרים בהם קיים צורך בהשתלת מניסקוס מדיאלי (פנימי)".

"חשוב לומר כי השתלת מניסקוס אינה מתאימה לכל אחד, וישנם מרכיבים רבים המשפיעים על ההתאמה לניתוח", מבקש להדגיש ד"ר לבר, "השתלת מניסקוס יכולה להתאים בדרך כלל לאנשים שעברו בעבר כריתה מלאה או כמעט מלאה של המניסקוס, ואשר סובלים מכאבים ומהגבלה תפקודית. מעבר לכך, יש לוודא שמצב הסחוסים בברך במצב טוב יחסית, ושהפגיעה בסחוס המפרקי אינה מתקדמת מדי, שכן אם קיימת פגיעה משמעותית בסחוס, הדבר ישפיע על תוצאות הניתוח ועל סיכויי הצלחתו".

בעקבות כריתה חלקית או מלאה של המניסקוס עלולה להתפתח פגיעה משמעותית בסחוס המפרקי, ואין כיום פתרונות רפואיים אופטימליים המאפשרים שחזור של הסחוס המפרקי כאשר פגיעה כזו מתפתחת. לכן, כאשר מתפתחים תסמינים של כאב והגבלה תפקודית לאחר כריתת מניסקוס, ואף סימני שחיקה התחלתיים של הסחוס המפרקי, ניתן לשקול ניתוח להשתלת מניסקוס, על מנת למנוע את המשך הפגיעה הסחוסית והידרדרות מצב הברך.

ד"ר ליאור לבר מוסיף כי "אם בעבר נהוג היה לחשוב על אפשרות של השתלת מניסקוס רק באנשים צעירים יחסית, בשנים האחרונות הורחבה האינדיקציה גם לגילאים מבוגרים יותר, בעיקר עם כניסת שתל המניסקוס המלאכותי לתמונה".

"לאחר הניתוח, יש לייצב את הברך במקבע מיוחד, המיועד להפחתת העומס. הדריכה על הרגל בצד המנותח מוגבלת לשישה שבועות לאחר הניתוח, ויש צורך בהליכה בסיוע קביים", מסביר ד"ר ליאור לבר, "לאחר כל ניתוח השתלת מניסקוס, אני מצייד את המטופלת או המטופל בפרוטוקול שיקום מותאם אישית. חלק בלתי נפרד בטיפול, החשוב להחלמה, הינו שיקום פיזיותרפי לאחר הניתוח, בליווי ובפיקוח של פיזיותרפיסט מנוסה".

עוד מידע על קרעי מניסקוס, השתלת מניסקוס וטיפול בפציעות ספורט, ניתן למצוא באתר של ד"ר ליאור לבר, מומחה לכירורגיה אורתופדית ורפואת ספורט אורתופדית, בכתובת www.arthrosportmd.com

חפשו אותנו בפייסבוק או באינסטגרם