איך לבחור מקרן קולנוע ביתי מומלץ?

גודל מסך, מרחק זריקה, כמות תאורה, רזולוציה, ניגודיות ועוד - בבחירת המקרן המתאים לכם יש גורמים רבים בהם כדאי להתחשב - המדריך המלא לרכישת מקרן בשנת 2021

  • מקרנים
חיים כהן, בשיתוף ענק הסאונד
מקרנים (צילום: יח"צ)

בשוק של היום יש מגוון גדול של מוצרים, כך שבחירת המקרן הנכון יכולה להיות קלה מאוד, כאשר יש בידיכם את המידע הנכון. בחירת המקרן הנכון הוא תהליך פשוט אם ידועים לכם הפרטים הבאים:

• גודל המסך (ויותר חשוב, הרוחב שלו) [ ראו כאן מדריך לבחירת מסך הקרנה ]
• המרחק בין המקרן למסך (מרחק הזריקה)
• הערכה גסה של כמות האור בחדר בו יהיה המקרן (במידה ולא ניתן להחשיך את החדר לגמרי)


[ ראו כאן מקרנים במבצע ]

בנקודה הזאת אתם חושבים - "הכל טוב ויפה, אבל אין לי מושג מה כל הדברים האלה", או "אני מתכנן לצאת עם המקרן לדרכים ולא יודע היכן אני אשתמש בו". לעיתים, מחשבה תחילה יכולה לצמצם את ה"אני לא יודע" במידה מספקת, אבל אם אתם לא לגמרי בטוחים, מדריך זה יספק לכם את המענה הטוב ביותר כאשר אתם באים לבחור מקרן חדש.

טוב לדעת (מקודם)

הסוד של בי-קיור לייזר: איך זה עובד להפחית את הכאב?

לכתבה המלאה
מקרנים (צילום: יח"צ)

אז מה זה מקרן בעצם?

אפשר לחשוב על מקרן כמעין מצלמה הפוכה, שמקרינה אור במקום לקלוט אותו. במדריך הזה, נתמקד במקרנים דיגיטליים, כלומר כאלה שמתחברים באותו האופן בו הטלוויזיה מחוברת.
המקרן נותן כמה יתרונות:

• תמונה גדולה יותר
• ניידות רבה יותר
• אפשרויות התקנה מגוונות

מקרנים (צילום: יח"צ)

העקרונות עליהם אפרט בהמשך חלים על כל המקרנים, אבל יעזור אם נחלק ראשית את המקרנים לארבעה קטגוריות:

• מקרן נייד, מקרן כיס, או "פיקו"
• קולנוע ביתי
• מולטימדיה
• מקרנים לאירועים גדולים או בהתקנה קבועה (תת קבוצה של מולטימדיה)

כמובן, שלא כל המקרנים יתאימו לקטגוריה אחת בלבד. לדוגמא, מקרני קולנוע ביתי ומקרני מולטימדיה הם מאוד דומים. ברוב המקרים, אם ידוע מה השימוש של המקרן, יהיה ברור איזה סוג אתם צריכים. להצגות בחדרי ישיבות יהיה נחוץ מקרן מולטימדיה. מקרן לגינה או לסלון מגורים - קולנוע ביתי. באולם גדול - מקרנים לאירועים גדולים. כאשר צריך ניידות גבוהה ואפשר להשתמש במסך קטן - מקרן כיס או פיקו. ( ראו כאן דירוג מקרנים מומלצים לסלון )

מקרנים (צילום: יח"צ)

מקרן כיס

מקרני כיס הם אולטרה ניידים, חלקם לא גדולים יותר מסמארטפון, חלקם דומים למקרני מולטימדיה אך בקטן יותר. ניתן לראות בהם כתחליף למסך מחשב או טלוויזיה קטנה שאפשר לקחת אתכם לדרך.

מקרנים (צילום: יח"צ)

על מנת להימנע מצריכת חשמל גבוהה ומערכת קירור מסורבלת הם משתמשים בנורות LED, אך החיסרון הוא שגודל התמונה קטן יחסית. נגיע בהמשך לסוגיית הבהירות, אבל למען ההמחשה נציין שמקרנים ניידים בדרך כלל נותנים בין 25 ל- 3000 ANSI לומנס, בעוד שמקרן מולטימדיה סטנדרטי רק מתחיל ב- 3500 לומנס. הם גם לעיתים קרובות חסרי זום אופטי, כך שאין הרבה גמישות כשבאים למקם אותם.

מקרנים (צילום: יח"צ)

מקרני מולטימדיה

מקרני מולטימדיה מייצגים את הקטגוריה הגדולה ביותר, והם הנמכרים ביותר. מקרנים אלה הם רב תכליתיים, ומשמשים למגוון דברים החל ממצגות וכלה בהצגת סרטים או תמונות בחתונות. הם נחשבים לרוב כניידים, במשקל של 1.5 ק"ג לקטנים ביותר. הבהירות שלהם נעה בין 2500 ל- 4500 לומנס. הם כמעט תמיד יהיו מצוידים בעדשת זום. עם זאת, טווח הזום שלהם, שהוא X1.2 עד X1.5, יהיה בד"כ קטן יותר מאשר זה של מקרני הקולנוע הביתי, שהוא X2. המשמעות היא שצריך לשים לב ביתר זהירות כשבוחרים סוג, ולוודא שגודל המסך מתאים למרחק ההקרנה של המקרן. מקרני מולטימדיה מציעים מגוון חיבורים. מקרני HD הם הנפוצים ביותר, אבל חיבורים דיגיטליים כמו HDMI, DVI, DisplayPort, ואף SDI זמינים. הרבה מקרנים אף תומכים באופציה של הקרנה אינטראקטיבית אלחוטית, בנוסף ליכולת להקרין מצגת ללא מחשב.

מקרנים (צילום: יח"צ)

מקרני מולטימדיה נוטים להשתמש ברזולוציות של מחשב (VESA) יותר מאשר HD או SD. הרזולוציות האלה כוללות SVGA (800 x 600), XGA (1024 x 768), WXGA (1280 x 800), וWUXGA (1920 x 1200). הרזולוציה הפופולרית ביותר היא WXVGA, שמתאימה מאוד למצגות ולסרטים באיכות גבוהה.

מקרני טווח קצר

תת קטגוריה חשובה של מקרני המולטימדיה היא מקרני טווח קצר ואולטרה טווח קצר. אלה מקרנים שבהם יחס הזריקה(מוסבר בהמשך בפירוט) הוא פחות מ1:1, שנחשב ליחס נמוך. יחסי הזריקה הנפוצים ביותר הם 1:0.5 ו1:0.3, כשהאחרון נחשב למקרן טווח אולטרה קצר. מקרני טווח קצר הם לרוב ללא עדשת זום, ובמקרה של אולטרה קצר יש להם מראה שעליה מוקרנת התמונה ואז למסך.

מקרנים אלה בד"כ מותקנים על הקיר ובמרחק קרוב מאוד למסך: בין 40 ס"מ ל60 ס"מ. מקרנים אלה הם בשימוש לעיתים קרובות בכיתות, והם אידיאליים לעבודה עם לוח דיגיטלי. אם חשבתם שאפשר להרחיק את המקרן עוד בכדי לקבל תמונה ענקית - זה כנראה לא יעבוד כי התמונה מתעוותת מאוד כאשר משתמשים במקרן קצר טווח מחוץ למרחק המומלץ שלו, ונצטרך להתקין אותו בצורה יצירתית מאוד כדי לייצר תמונה לא מעוותת. מכיוון שהם מיועדים למסכים קטנים יחסית (רוחב 2.5 מטר או פחות), מקרנים אלו יגיעו רק עד 3000 לומנס. אם אתם זקוקים למקרן בהיר יותר ואין לכם הרבה חלל, כנראה שתצטרכו למצוא מקרן קבוע עם עדשות מתחלפות. ראו לדוגמה מקרןPanasonic PTTW-342 מקרן טווח אולטרה קצר, עם התקן לתלייה על קיר שנמכר בנפרד

מקרנים (צילום: יח"צ)

מקרני קולנוע ביתי

מקרני קולנוע ביתי אמיתיים - בניגוד למקרנים רב תכליתיים שמוגדרים גם כמולטימדיה וגם בקולנוע ביתי - שמים את הדגש על איכות תמונה מעל הכל. יש להם בהירות יותר נמוכה - נניח 1800 לומנס בממוצע - ובעלי טווח הזום הגדול ביותר מבין כל המקרנים עם עדשות מובנות. [ ראו כאן מדריך מקיף לבחירת מקרן קולנוע ביתי ]

מקרנים (צילום: יח"צ)

מקרני קולנוע ביתי מציעים שליטה במתח נמוך (LVC), כך שכאשר מדליקים את המקרן ניתן גם לפרוס או לסגור את המסך, או לפתוח ולסגור את הווילונות במקרה של מסך קבוע. כדי להשיג את הפעולה השקטה ביותר, הם מצוידים במערכת קירור משוכללת, שגם גורמת להם להיות יותר גדולים. במקרים מסוימים הגודל לא מאפשר התקנה מהתקרה. הם גם הסוג היקר ביותר של מקרנים, יחסית למפרט הטכני.

מקרנים (צילום: יח"צ)

רובם מגיעים ברזולוציה Full HD ומיעוטם K4. שימו לב, שחלק מהחברות לעיתים מכלילות מקרני מולטימדיה מחודשים לתוך הקטגוריה של מקרני קולנוע. סימנים מזהים לכך יכולים להיות כמות לומנס גבוהה (יותר מ3000 לומנס), רזולוציה טבעית של VESA לעומת HD (לדוגמה WXGA ו- WUXGA), וזום שקטן יותר מ-X2.

אם נפשכם חשקה בתמונה מעולה, יש לכם אפשרות להחשיך את החדר לגמרי ואתם רוצים מסך של מעל 100 אינטש, אז מקרן קולנוע ביתי הוא בחירה נהדרת. אם לא, עדיף לכם לרכוש מקרן מולטימדיה שהוא בהיר יותר, גם אם אתם מתכוונים להשתמש בו לקולנוע ביתי.

4K (צילום: יח"צ)

איפה ה4K שלי?

ניתן להודות ש4K לא פופולרי בעולם המקרנים כמו שהוא בעולם המסכים הרגילים. רוב המקרנים מיוצרים עבור השווקים המוסדיים, ולא לשימוש ביתי, כך שסביר להניח שהלחץ לדחוף את גבולות הרזולוציה פשוט לא שם. אם רוצים, כמובן שיש אפשרות לצפייה בתוכן של 4K בלי הרבה פשרות.

האם D3 עדיין רלוונטי?

יצרני האלקטרוניקה לשוק הפרטי הודו בגלוי שהם מוותרים על התלת מימד. אם אתם עדיין מעוניינים בתלת מימד, יש הרבה מקרני מולטימדיה שמוגדרים כ- "3d ready", ויכולים להציג תלת מימד בשילוב עם כרטיסי מסך ותוכנות ספציפיות.

מקרנים (צילום: יח"צ)

מקרני קולנוע ביתי מציעים פתרון יותר כולל, בדמות חיבור HDMI 3D כך שתוכלו לחבר אותם לנגן בלו ריי. רק תביאו בחשבון, שכשקונים מקרן תלת מימד אתם בעצם מקצצים את רמת הבהירות שלכם בחצי. אלטרנטיבה נוספת היא להשתמש בשילוב של שני מקרנים ושימוש בפילטר מקטב (פולריזר). במקרה הזה, נדרש מעבד מיוחד אשר יפענח את שני זרמי המידע המגיעים מאות ה- HDMI וישלח אותם לכל אחד מהמקרנים.

מקרנים בהתקנה קבועה ומקרנים לאירועים גדולים

מקרנים אלו נכללים לעיתים קרובות בקבוצה של מקרני מולטימדיה. הם הבהירים ביותר בשוק, ונעים החל מ4500 לומנס ועד 20,000 ויותר. הם לרוב לא נחשבים ניידים, ולוקח זמן רב להתקין אותם ולהכין אותם להקרנה. ברוב המקרים, יש להם עדשות מתחלפות, כך שהם הכי גמישים מבחינת מרחק הזריקה שלהם. משתמשים בהם לרוב באולמי הרצאות, אולמות קולנוע, בתי תפילה, אצטדיונים ושאר מקומות המצריכים הקרנות לקבוצות גדולות.

בנוסף לאפשרות להקרנה על מסך גדול, משתמשים בהם גם במצבים בהם לא ניתן לשלוט בתאורה הטבעית באזור. הרבה מהם תומכים גם ב"Stacking", כלומר שילוב של שני מקרנים או יותר כדי להגביר את בהירות ההקרנה מעבר ליכולתו של המקרן הבודד. בנוסף, ניתן להשתמש ב"Edge blending", כלומר לשלב שני מקרנים זה לצד זה ליצירת מעין קיר וידאו, וכך להגדיל את הרזולוציה הכללית של התמונה.

מקרנים (צילום: יח"צ)

בגלל המשקל הרב ומערכת העדשות שלהם, ברוב המקרים, ההכנות להתקנה וההתקנה תצטרך להיעשות על ידי מקצוען.

וכעת ניישם את שלושת פרטי המידע עליהם דיברנו קודם.

מדוע חשוב לדעת את גודל המסך ומרחק הזריקה? או: מה זה יחס זריקה?

למקרנים יש נתון מאוד חשוב, והוא "יחס הזריקה". זהו נתון שנקבע על ידי שני הגדלים הבאים:

• מרחק המקרן מהמסך (שזהו מרחק הזריקה)
• רוחב המסך

יחס זריקה (צילום: יח"צ)

לדוגמא:

• רוחב המסך: 4 מטרים
• המרחק בין המקרן למסך: 6 מטרים
• יחס הזריקה הוא: 1:1.5

כלומר כדי להקרין תמונה ברוחב של מטר אחד צריך להיות במרחק של מטר וחצי מהמסך.

לכן, השלב הראשון בבחירת מקרן הוא לברר מהו רוחב המסך וכמה רחוק ניתן למקם את המקרן מהמסך. ברגע שאתם יודעים את הגדלים האלה, אפשרויות הבחירה יתחילו להצטמצם. כמובן, ייתכן שיש גמישות בהתקנה, אולי אפשר להתקין את המקרן על התקרה, וכך סוגים שונים של מקרנים יהפכו להיות זמינים. השאיפה היא להתקין את המקרן קרוב ככל האפשר למסך, כיוון שככל שהמקרן קרוב יותר כך התמונה תהיה בהירה וטובה יותר. במקרה בו יש לכם כבר התקן תלייה קיים מהתקרה, אתם תצטרכו למצוא מקרן בעל יחס זריקה המתאים למרחקים המוכתבים על ידי ההתקן הקיים.

גודל מסך ההקרנה - מה מומלץ?

יש מדריך שלם רק לקניית מסכי הקרנה. עם זאת, רבים מכם תוהים בוודאי "אם אני מתחיל מאפס, איך אפשר לדעת איזה גודל מסך לבחור?" כלל אצבע מאוד בסיסי ומהיר הוא להכפיל את המרחק של הצופה המרוחק ביותר מן המסך בחמישית. כלומר אם האדם הרחוק ביותר יושב חמישה מטרים מהמסך, אזי גובה המסך צריך להיות מטר אחד.

גודל מסך ההקרנה (צילום: יח"צ)

אבל מה אם אתה לא יודע מה המרחק? מה אם משתמשים במקרן במקומות שונים? צריך לעשות את כל המאמצים על מנת לברר. כיוון שאין יחס זריקה סטנדרטי, אין גם גודל מסך סטנדרטי. מקרני מולטימדיה עם העדשות המובנות שלהם לא יתנו גמישות רבה מדי. הם לרוב נעים בין יחס של 1.3:1 ל- 3:1. בעוד מקרן בהתקנה קבועה עם עדשות מתחלפות יכול להגיע לטווח בין 0.8:1 ל- 15:1. אולי תחליטו, כיוון שכל המקרנים מאותו סוג הם בערך זהים, לקחת את הסיכון. זה עשוי לעבוד, אבל תזכרו שאפילו חריגה קטנה יכולה להוביל לתמונה גדולה יותר מגודל המסך, וכך חלק קריטי מהמצגת, לדוגמה, יחתך.

מסך הקרנה (צילום: יח"צ)

אם אתם באמת לא יכולים לברר, ישנן שתי אפשרויות: או שתקנו דגם עם טווח זום רחב, או שתיקחו מרווח ביטחון עם מקרן עם מרחק זריקה קטן. הכוונה לא למקרן טווח קצר, אלא למקרן מולטימדיה עם יחס זריקה באזור 1.3:1, כלומר שהוא צריך להיות יותר קרוב למסך. למה? משום שלעיתים קרובות, יהיה פחות בעייתי להיות קרוב למסך מאשר רחוק.

לבסוף ,חשוב לזכור, יחס הזריקה מבוסס על הרזולוציה הטבעית. אם, מסיבה כלשהי, אתה משתמש במקרן ביחס גובה רוחב שקטן יותר מהיחס הטבעי שלו, למקרן יהיה בעצם מרחק זריקה גדול יותר.

מקרנים (צילום: יח"צ)

מאיפה מגיע האור של המקרן?

המקרנים משתמשים בד"כ בשתי טכנולוגיות לתאורה: LED ונורת המקרן הסטנדרטית, ה- Metal Halide. נורת הלד קיימת בעיקר במקרני הכיס ובמקרנים חדשים של 2021-2022, והמנורה יכולה להחזיק בממוצע של 40 אלף שעות.

שאר המקרנים משתמשים בנורה הסטנדרטית, שהיא סוג של מנורת טונגסטן שלרוב זוכה לחיים ארוכים של בין 2,000 ל- 5,000 שעות, אולם ישנם דגמים של מקרני OPTOMA אשר מגיעים אף ל-15,000 שעות. כשמשתמשים בהגדרות הבהירות של ברירת המחדל. קומץ מערכות משתמשות בטכנולוגיה היברידית שמשלבת לדים עם מקור אור שמבוסס על לייזר.

כמה בהירות אנחנו צריכים?

בעוד שיחס הזריקה הוא מאוד חשוב, רמת הבהירות היא הנתון הכי חשוב בבחירת המקרן. וכאן נכנס הנתון השלישי אותו אנחנו רוצים לברר לפני רכישת המקרן - כמות האור הסביבתי באזור ההקרנה. אם התמונה לא תהיה בהירה מספיק על מנת לראות אותה בבירור, כל שאר השיקולים לא ממש רלוונטיים. האתגר הכי גדול, לעיתים קרובות, הוא איך לקבל מספיק אור מהמקרן. עם זאת, חשוב לזכור שמקרן כמעט לעולם לא יהיה בהיר מדי. במקרה כזה, תמיד אפשר להוריד את רמת הבהירות. אבל אם רוצים להעלות את הבהירות של מקרן חלש - אז שיהיה בהצלחה!

בהירות (צילום: יח"צ)

בעולם מושלם, שבו אנחנו לא חיים, המקרן תמיד יופעל בחדרים חשוכים לחלוטין. ככל שתוסיפו אור סביבתי, כך הניגודיות של התמונה יורדת והתמונה נעשית "חלבית" ועכורה. גם אם תשיגו מקרן בהיר יותר, הבעיה תיפתר רק באופן חלקי. האור מהסביבה מתערבב עם החלקים היותר שחורים של התמונה, ומבהיר אותם. אם אתם משתמשים במקרן בחדר מואר, לעולם לא תוכלו להשיג תמונה מושלמת, אבל ניתן להשיג תמונה באיכות סבירה.

מקרנים (צילום: יח"צ)

הבהירות של המקרן נמדדת ב- ANSI לומנס, או לומנס בקיצור. כדי לדעת כמה לומנס אתם צריכים, צריך לדעת את מרחק הזריקה, רוחב התמונה, כמה אור סביבתי יש בחדר ומה סוג התוכן שמציגים. הדרך הכי פשוטה לעשות את זה היא להשתמש במחשבון הקרנה, תוכנה שמחשבת את המספרים האלה בשבילכם. יצרנים רבים שמים מחשבון כזה באתר שלהם. אם לא, אפשר להשתמש במחשבון שבאתר Projector Central, שמציע אפשרות לעשות חישובים עבור כמעט כל הדגמים הקיימים בשוק.

להלן כמה דוגמאות של כמות הלומנס המוערכת לה תזדקקו בכל אחד מהמקרים הבאים:

• בסלון בבית, כאשר ניתן לכבות את כל האורות לחלוטין ולהחשיך את החדר: 3000 עד 4000 לומנס.
• בכיתת לימוד או חדר ישיבות בו ניתן לעמעם את האור, או אפילו לכבות אותו לגמרי: לפחות 3000 לומנס.
• באולם הרצאות, בית כנסת או אירוע גדול אחר, או מקום בו יש אור סביבתי חזק: לפחות 4500 לומנס.
• אולם תיאטרון או אצטדיון: 10,000 לומנס או יותר.

מקרנים (צילום: יח"צ)

לאחר שראינו את המחשבון, אולי שמתם לב שהאור הקיים בחדר מחושב לפי יחידות foot candles. אם ניתן, תנסו להשיג מד אור על מנת למדוד את כמות האור בחדר. אם לא, אז ניתן לומר שחדר מואר היטב יהיה 50 יחידות, חדר מואר חלקית יהיה 20 יחידות, וחדר חשוך יהיה כ-5 יחידות. ברוב המקרים, עדיף לטעות "כלפי מעלה" כיוון שאם המקרן יהיה יותר בהיר תמיד יהיה ניתן להוריד בהירות.

תוכן ההקרנה גם צריך להיות פקטור. האם אתם מקרינים מילים של שיר על פני רקע שחור? או שאתם מראים תמונות בגלריה? במקרה הראשון, הניגודיות של התמונה כל כך גבוהה, שכנראה יספיק לכם מקרן חלש. במקרה השני, אתם תרצו לשמור על איכות התמונה כמה שיותר, ולכן יידרש מקרן יותר חזק.

מקרנים (צילום: יח"צ)

אם לא ידוע לכם איפה תשתמשו במקרן, תנסו להשיג את הסוג הבהיר ביותר שאתם יכולים להרשות לעצמכם, כמו כן משהו שתוכלו להסתובב עמו בנוחות. עם זאת, רוב הסיכויים שאם תשקיעו קצת מחשבה תוכלו להעריך פחות או יותר מה אתם צריכים. לדוגמא, אם אתם נציגי מכירות שמבצעים הדרכות לקבוצות של 20 איש בחברות שונות, אזי 3000 לומנס צריכים להספיק לכם, בהנחה שיש תריסים או וילונות בחדרים בהם אתם תהיו. אם אתם מציגים בחדרים ללא וילונות, או שאתם מנסים להקרין בחוץ באור שמש מלא, תדעו שכנראה שיהיה קשה למצוא מקרן שיוכל לספק מספיק בהירות. אתם מבקשים מהמקרן לעשות משהו שהוא פשוט לא נועד לעשות.

מקרנים (צילום: יח"צ)

לבסוף, אם משתמשים במקרן למטרת חוויית צפייה איכותית, דהיינו סרטים או סדרות וכדומה, זה קריטי שהחדר היה מוחשך לחלוטין. אם זה בלתי אפשרי, צריך להשתמש במסך טלוויזיה רגיל. אור מהסביבה לא רק מוריד את איכות התמונה, אלא גם מבטל כל כיוונון צבע עדין שנעשה בו. המקרנים הם, ככל הנראה, לא אידיאליים למטרת צפייה ביקורתית של איכות תמונה. במיוחד לא כאשר יש אור בחדר.

בהירות הצבע?

במידה ולא מצוין אחרת, המפרט של הבהירות כנראה קשור ישירות לכמות הלומנס של המקרן. זה עשוי להיות מטעה, כיוון שמקרנים מסוימים מעבדים צבעים באופן שעשוי להפחית את הבהירות הכללית. כדי לתת ערך יותר מדויק, מקרנם מסוימים יציעו נתון של "בהירות הצבע".
כעת, כשאתם יודעים את יחס הזריקה והבהירות, אפשר לשקול גורמים אחרים, כמו רזולוציה ויחס ניגודיות.

איזו רזולוציה אתם צריכים?

הרזולוציה חשובה, אבל פחות ממה שנדמה לכם. רוב המקרנים בימינו הם לפחות XGA (768X1024), יחס צפייה של 3:4 שהוא הסטנדרט הוותיק במקרים של מצגות. מעט מאוד דגמים בתקציב נמוך הם עדיין SVGA (600X800), ולמקרני כיס יש רזולוציות נמוכות להחריד, לפעמים, לבושתם הרבה של היצרנים. הודות לכניסת הHD לשוק, יותר ויותר מקרנים מגיעים ברזולוציה התחלתית של WXGA (800X1280), כך ש720p מחליף את הסטנדרט הישן של 3:4.

רזולוציות (צילום: יח"צ)

אישית, לא הייתי ממליץ על פחות מ- XGA. בSVGA ומטה ניתן לראות בברור שהתמונה מפוקסלת. בנוסף, תוכנת מחשב רבות זקוקות לרזולוציית XGA לפחות על מנת לפעול. אתם אולי תוכלו לחבר את המקרן דרך היציאה הייעודית לכך במחשב, אבל התמונה תיראה מטושטשת ולא יהיה ניתן לקרוא את הטקסטים הקטנים יותר במצגת.

רזולוציות (צילום: יח"צ)

במקרים של מקרנים לקולנוע ביתי, היחס בין גודל המסך למרחק הצפייה הוא קטן בהרבה בהשוואה לשימושים אחרים. כאן יהיה משתלם מאוד להשקיע ברזולוציה גבוהה. בתור התחלה, XGA כנראה יהיה מספיק, אבל אף פעם לא מזיק יותר איכות. באופן אישי, אני אמליץ על לפחות HD, אם לא יותר. גם אם אתם רק רואים מצגות, לא יזיק להשתדרג ל 16:10. בנוסף, אתם מכינים את הקרקע במידה ותרצו להקרין סרטי HD בהמשך. למקרים מיוחדים, כמו תצוגה של תמונות, אתם תרצו לפחות רזולוציה של 1200X1600 (UXGA) ל- 3:4, או 1200X1920 ל- 16:10 (WUXGA), אם לא יותר. במקרה של קולנוע ביתי, זאת באמת שאלה של האם להשקיע ב K4 או לא, כיוון שרוב המקרנים הם לפחות Full HD (1080X1920) בכל מקרה.

רזולוציות (צילום: יח"צ)

אם אתם באמת רוצים להעמיק בעניין הרזולוציה, ניתן למצוא באינטרנט מחשבוני רזולוציה רבים, בהם מכניסים את גודל המסך ומרחק הצפייה והמחשבון יגיש לכם את הרזולוציה הרצויה. מחשבונים אלה הם מצוינים, אבל כמו עם הבהירות צריך גם להביא בחשבון מה אתם מקרינים, ומחשבון לא יוכל לדעת את זה. סרטוני חתולים באיכות נמוכה ייראו רע על כל מסך. מצד שני, אם מדובר בחדר הקרנה עבור חברת הפקות גדולה, גם K4 יכול להיות מעט מדי.

האם אתם צריכים לשים לב ליחס הניגודיות?

התשובה היא - כנראה שלא. זה הנתון הכי חסר משמעות במפרט הטכני. מקרנים רבים נסמכים על מה שנקרא "Dynamic contrast" על מנת להגביר את הביצועים שלהם.

ניגודיות (צילום: יח"צ)

הכוונה היא להשוות בין החלק החשוך ביותר של תמונה א' כאשר הבהירות מונמכת עד הסוף, עם החלק הבהיר ביותר של תמונה ב' כשהבהירות מוגברת עד למקסימום. בניגוד לטלוויזיה, החומר ממנו עשוי המסך משחק תפקיד חשוב. כמה מסכים מציעים ניגודיות גבוהה על חשבון הקטנה זווית הצפייה.

ניגודיות (צילום: יח"צ)

בנוסף, כל אור סביבתי שהוא יפחית את יחס הניגודיות ברמה דרסטית. בתנאי צפייה אידיאליים, יחס ניגודיות של 1:10,000 או יותר יהיה מדהים, אבל כאשר יש אפילו מעט אור סביבתי, לא תיראו הבדל רב מדי בין יחס ניגודיות של 1:500 ל 1:100,000

טכנולוגיה חדשה: HDR

בהקשר של מקרן לקולנוע ביתי, מטרת ה-HDR (טווח דינאמי גבוה) היא להוות ניגודיות דינאמית שמחוזקת על ידי פלטת צבעים בשם :High-gamut שמספקת אפשרות להצגת צבעים באופן שממש מדגיש אותם. כרגע יש מעין מלחמה רשמית בין שתי שיטות בתחום הזה:HDR10 ו- Dolby Vision. אלה הנתונים שלהם על הנייר:

HDR (צילום: יח"צ)

לדולבי יש יתרון קל מבחינת ביצועים, בזמן של HDR10 יותר גמיש מבחינת התאמות למערכות רבות, דבר שמאפשר שימוש יותר נרחב בו. כמובן, אין מניעה שמכשיר כלשהו יתמוך בשתי השיטות. יש לציין, שגם אם מכשיר מסוים מציע תמיכה בפורמטים האלה, היא לא בהכרח תהיה תמיכה מלאה. לדוגמא, הנתון של הבהירות מקסימלית של 4000 nits חלה רק על מסכים רגילים, כגון מסך מחשב או טלוויזיה, ולא ניתן לתרגם אותה לממלכת המקרנים מסיבות שהוזכרו בסעיף "כמה בהירות אני צריך?" במאמר. כמו כן, כמה מכשירים לא תמיד מדייקים בנתונים של עומק הצבע ושטח הצבע. אז חשוב לבדוק את כל המפרט הטכני, לא רק את הפורמטים הנתמכים, על מנת לוודא תאימות מלאה.

על מנת לקבל את האפקט המלא של הHDR, יש להשלים את כל הסט של המערכת. הסטרימר, נגן הבלו ריי, הממיר, המקרן ואף התוכן שמנגנים יצטרכו לתמוך באותו סטנדרט של HDR. כרגע, הפורמט של HDR10 הוא יותר נפוץ, אם כי לא ניתן לדעת איזה פורמט יצא כשידו על העליונה

מקרנים (צילום: יח"צ)

מהם תיקוני קיסטון (Keystone) ולנס שיפט (Lens shift)?

לכולנו מוכר אפקט הקיסטון דמוי הטרפז- התמונה נראית רחבה יותר בחלק העליון אם המקרן נמוך מדי, או רחבה יותר באחד הצדדים כאשר המקרן מכוון יותר מדי ימינה או שמאלה. רוב המקרנים יוכלו, לכל הפחות, לבצע תיקוני קיסטון אנכיים. כמה יוכלו להציע תיקונים אופקיים. כמה, אפילו, יוכלו להציע לנס שיפט. תיקוני קיסטון באים לתת מענה לבעיה, עד לגבול מסוים.

ההגבלה היא שתיקון זה נעשה באופן דיגיטלי, כלומר ככל התיקון יותר גדול כך נפגעת איכות התמונה. כל עוד אתם ממקמים את מקרן כך שהוא לא מתחת לחלק התחתון של המסך או מעל החלק העליון של המסך הקרנה (בהנחה שיש זווית ישרה בינו לבין המסך הקרנה), זה צריך להיות בסדר. במידה ואם חורגים ממיקומים אלה, או צריכים לחבר כמה מקרנים ביחד ליצירת הקרנה גדולה יותר, כדאי מאוד לשקול מקרן עם לנס שיפט. הלנס שיפט מאפשר לכם למקם מחדש את התמונה דרך העדשה עצמה, ללא אובדן של איכות תמונה. הלנס שיפט קיים, ככל הנראה, בדגמים היקרים יותר של מקרני הקולנוע הביתי או ההתקנה הקבועה.

DLP (צילום: יח"צ)

מה יותר טוב: DLP או LCD?

ישנן שלושה מערכות הקרנה המצויות ברוב המקרנים כיום: DLP, LCD ו - LDC3. קשה מאוד לבחור בין הDLP וה-LCD. ל-LCD אין את "אפקט הקשת בענן", בעוד של-DLP יש ניגודיות טובה יותר.

בכמה מובנים, האנדרדוג, DLP, מציע את המיטב של כל העולמות. הוא משלב את שני הדברים הטובים בשתי הטכנולוגיות ומפחית את האפקטים הבעייתיים באופן הטוב ביותר.

איזה סוג קישוריות אתם צריכים?

HDMI או תואם HDMI הוא הסטנדרט העיקרי לקישוריות כיום. הרבה מהמערכות הקיימות משתמשות בחיבור VGA, כך שעדיין יש שימוש לטכנולוגיה הישנה הזאת. מלבד VGA, מקרני מולטימדיה מציעים חיבורי SD אנלוגיים כמו S-video ו- Composite במקרה ותזדקקו להם. מקרני קולנוע ביתיים, המכוונים למכשירים העדכניים ביותר, אולי יכללו רק חיבור HDMI לצד חיבורים "חכמים" אחרים. באירועים גדולים, ה-SDI, החיבור הנפוץ ביותר בשידורי טלוויזיה, הוא הכי נפוץ הודות לפשטות השימוש והאפשרות להריץ כבלים למרחק רב יותר מהHDMI.

טיפ חשוב - לא לפרוס כבל HDMI ליותר מ12 מטר. ככל שהכבל מתארך, כך הוא הופך למעין אנטנת רדיו שקולטת רעשים. אם צריך חיבור למרחקים יותר גדולים, אפשר להשתמש בממירים שמתחברים לכבל ומשנים את האות כך שהוא יוכל לעבור בכבלים שיכולים לצלוח מרחק רב יותר, כמו כבלי רשת.

מקרנים (צילום: יח"צ)

MHL

מקרנים רבים בשוק הפרטי מציעים תמיכה בMHL. MHL הוא לא מחבר, אלא יותר שיטה לחיבור של מגוון מכשירים, במיוחד מכשירים ניידים, לתצוגות. החיבור לתצוגה הוא בדרך כלל HDMI, בעוד שבצד של המכשיר האפשרויות יותר גדולות. מיקרו USB או Type-C הם הנורמות לסמארטפונים וטאבלטים. המפרט המלא של הMHL מציע אפשרויות לחיבור כמו K8 ו120 פריימים לשנייה, אודיו רב ערוצי, שליטה מרחוק על ידי שלט, מעבר מידע דרך USB ועוד. כמובן שמכשירים שמתהדרים בפונקציית הMHL לא תמיד יתמכו בכל האפשרויות לעיל, אבל הHDMI שמתחבר לרוב המכשירים הניידים, והאפשרות להשתמש בשלט רחוק - הם הסטנדרט.

חיבורים למקרן (צילום: יח"צ)

USB, רשת ו- IoT

ככל שהטכנולוגיות מתקדמות, המקרנים נעשים "חכמים" יותר ויותר. מלבד MHL, המקרנים יכולים להתחבר לרשת הביתית או למחשבים במגוון דרכים. המנגנון הקלאסי הוא RS-232, חיבור קלאסי ישן שמאפשר שליטה מרחוק. לאחרונה נוספה גם הרשת המקומית הביתית, גם על מנת לאפשר שליטה מרחוק, אבל הפעם בעזרת רשת הLAN המקומית. בימים אלו, המקרנים מציעים חיבורי USB, Wi-Fi, נגני מדיה מובנים ועוד. המשמעות של זה היא שלא רק שניתן לשלוט בהם מרחוק, לעיתים אף ממיקום אחר לגמרי, אלא גם שניתן לתמוך בהצגת תכנים ישירות ממחשבים או מכשירים הנמצאים בטווח הקליטה של המקרן. בחדרי ישיבות קטנים, ייתכן וניתן יהיה להכין חיבור ייעודי ישירות למחשב או למכשיר הנייד. יש אפשרות שתוכלו לחבר התקן USB ישירות ולהקרין תמונות, מצגות או שאר תכנים ללא צורך במחשב.

מקרנים (צילום: יח"צ)

וידאו אלחוטי

הווידאו האלחוטי הוא אחד האפשרויות המבוקשות ביותר כשבאים לבחור מקרן. כמה מהם מציעים את האפשרות בדמות של דונגל USB. אבל, בגלל שבשימוש בחיבור אלחוטי, ברוב המקרים, יש לדחוס את הווידאו, ניתן להשתמש ע"י מקרן אלחוטי בחיבור אלחוטי עבור מצגות, תמונות או סרטים באמצעות WiFi אשר קיים רק במקרנים חדשים.

חיבור אלחוטי מומלץ גם לווידאו באיכות גבוהה. בנוסף, בדרך כלל צריך להיות במרחק של עד 15 מטר מהמקרן, ובקו ראייה ישיר ממנו. אם יש צורך ממשי בשליחת וידאו באיכות גבוהה בעזרת חיבור אלחוטי, ישנן אפשרויות צד ג' שיכולות לעשות זאת, ואפילו באיכות מעולה.

מקרנים (צילום: יח"צ)

האם כדאי לסמוך על האיכות של הרמקולים המובנים במקרן?

המקרנים, בדומה לטלוויזיות, לא בנויים לספק סאונד מעולה. הם לעיתים מוגבלים לרמקולים של וואט אחד או 3 וואט, שממש לא מספיק עבור רוב המקרים. באופן כללי, השקעה במערכת סאונד נפרדת, ואפילו ברמקולים ניידים של מחשב - היא מומלצת. אם נחוץ לכם פתרון של הכל כלול, תבחרו במקרן שיש לו רמקולים של לפחות 10 וואט.

מקרנים (צילום: יח"צ)

מסקנות: מאיפה מגיעה איכות התמונה?

רוב הסיכויים, שתרצו את איכות התמונה הטובה ביותר שידכם משגת. עד כה נדמה שנמנענו מהשאלה, ובמקום עסקנו בדברים משעממים, אם כי חשובים מאוד, כמו יחס הזריקה ולומנסים למיניהם.
לתלונה הזאת יש שני תשובות:

1. אם המקרן לא בהיר מספיק, איכות התמונה תיפגע בכל אופן. אם התמונה מוקרנת בגודל לא נכון, חיית הצפייה תיהרס.

2. קשה למדוד "איכות תמונה" באופן אובייקטיבי, ובעצם הרבה פעמים זה פשוט עניין של טעם.

בנוגע לסעיף 1, אני בטוח שתסכימו שנאמר מספיק בנושא עד כה. בנוגע לסעיף 2, אם ידוע לכם מהו יחס הזריקה והבהירות הנחוצה, סביר להניח ששני מקרנים בעלי אותו מפרט טכני באותו מחיר יספקו את אותם הביצועים. אולי הטלת מטבע היא לא הבחירה הטבעית לרוכש הממוצע, אבל אם החלטתם מה חשוב ומה לא, ומה התקציב, אפשר לומר שכבר עשית את רוב הדרך לקראת רכישה חכמה. בין אם הדרישות שלכם צמצמו את האפשרויות למקרן אחד או עשרה, מה שתבחרו ממה שנשאר יהיה הבחירה הטובה ביותר עבורכם.

מקרנים (צילום: יח"צ)

ולסיכום:

• האם המקרן הוא הבחירה הנכונה? אם אתם רוצים מסך גדול יותר ו/או חשובה לכם הניידות, אז כן.
• מתי לא להשתמש במקרן: מקרנים מיועדים להקרנה, לא כדאי להשתמש בהם לצורך תיקוני צבע או הערכת איכות צבע ברמה גבוהה. בנוסף, הם עובדים הכי טוב בתנאים של תאורה נמוכה. אם אתם צריכים להקרין בסביבה בה האור הטבעי או הסביבתי חזק, ואין אפשרות להחשכה, יש לשקול פתרון אחר.
• ברגע שידוע לכם גודל המסך, יש לקבוע את יחס הזריקה בהתבסס על רוחב המסך והמרחק בין המקרן למסך
• אם לא ידוע מראש גודל המסך, עדיף לבחור מקרן עם זום יותר גדול, או בעל מרחק הקרנה קצר יותר. ברוב המקרים יהיה קל יותר להתקרב למסך מאשר להתרחק ממנו.
• בהתחשב בגודל המסך, מרחק הזריקה וכמות האור הסביבתי בחדר, אפשר להשתמש במחשבון הקרנה על מנת לקבוע את הבהירות המינימלית הנחוצה, ביחידות של לומנס
• אם לא ניתן לחשב את הבהירות הנדרשת, יש לשקול לקנות את המקרן עם הבהירות הגבוהה ביותר במסגרת התקציב
• יש לקבוע מהי הרזולוציה המינימלית הנדרשת, בהתחשב בתוכן שאתם רוצים להציג, והמרחק בו יושבים הצופים. WXGA היא לרוב הבחירה הבטוחה עבור מולטימדיה, אם כי גם HD ומעלה לא יכול להזיק (טוב אולי רק לארנק שלכם). לקולנוע ביתי, תמיד עדיף HD ואולי אפילו K4
• צריך להתחשב גם בתכונות נוספות שאולי יהיו שימושיות, כמו היכולת להציג מצגות מכונן USB או היכולת להתחבר למכשיר נייד.

מקרנים (צילום: יח"צ)

אל תדאגו אם גם אחרי שעשיתם סינון עם כל הנתונים לעיל ועדיין יש הרבה אפשרויות, רוב הסיכויים שכולן יהיו בחירה טובה עבורכם.


חיים כהן - יועץ מקרנים מקצועי בעל וותק של 16 שנה.

המדריך באדיבות: ענק הסאונד - יבואני מקרנים ומסכי הקרנה.
https://www.sound-systems.co.il/

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully