מה היא מחלת הקרטוקונוס, ואיך מטפלים בה?

השכיחות המיוחסת לקרטוקונוס היא אחת לאלפיים בני אדם, אם כי יש גם הערכות שמדובר במחלה שכיחה יותר. מהות המחלה היא כאמור חוסר סימטריה במידת הקמירות של הקרנית, כשבדרך כלל יש הבדלים בין שתי העיניים מבחינת חומרת העיוות. המחלה מתפרצת בגילאים צעירים - בין 15 ל-35 - ומתאפיינת בהחמרה הדרגתית.

עדיין לא ברור לגמרי מהם הגורמים לקרטוקונוס. ההשערה המקובלת היא שמדובר בפגם גנטי שגורם למחסור באנזים מסוים, ועל כן פגיעה בחלבונים שמרכיבים את הקרניות.

* קושי הולך וגדל לזהות במדויק אובייקטים רחוקים מהעין ובפרט כשהם קטנים יחסית.
* קושי הולך וגדל להבחין בפרטים כשהתמונה הינה בניגודיות גבוהה (למשל אובייקטים בהירים על רקע כהה).
* פגיעה בראיית הלילה.
* קושי הולך וגדל לקרוא.
* הופעת הילות מסביב למקורות של אור, וטשטוש הראייה.
* כשיש הבדל בין קצב התפתחות הקרטוקונוס בשתי העיניים, ישנה גם ירידה באיכות הראייה בתלת מימד.

בדרך כלל האינדיקציה הראשונית לקיומה של המחלה מגיעה מבדיקה מקצועית של אופטומטריסט או אופטומטריסטית. מאחר שמדובר כאמור במחלה תורשתית, מומלץ לכל מי שבמשפחתו ישנם חולי קרטוקונוס להקפיד על שגרת מעקב קבועה. הופעת תסמינים מהסוג שתואר בפסקה הקודמת מחייבת אף היא פנייה לגורם מקצועי מוסמך.

הבדיקות שמבוצעות הן מיפוי קרנית ופאכימטריה (אולטרסאונד של קרניות העין). על סמך ממצאי הבדיקות יכול רופא עיניים מנוסה להבין מהו העובי של הקרנית בכל נקודה לאורכה ולרוחבה, מהי מידת הקמירות ועוד. ניתוח הנתונים הוא הבסיס לקביעת שיטת הטיפול אם נדרש כזה.

כשהמחלה עדיין בשלבים הראשוניים שלה, כלומר מידת העיוות בצורתה של הקרנית נמוכה יחסית, המענה ללקות הראייה הינו עדשות מגע. חשוב מאוד לוודא התאמה מושלמת של העדשות - הן מבחינת המספר והן מבחינת הצילינדר - לרמת קוצר הראייה ולמידת האסטיגמציה של כל עין חולה.

דגש חשוב נוסף הוא עדשות ייעודיות לקרטוקונוס, ובפרט כאלה שמאפשרות מעבר חמצן לקרנית על-מנת שלא ייגרם לה נזק נוסף. האופציות הרלוונטיות הן עדשות היברידיות (עדשות שהמרכז שלהן קשיח לטובת התיקון האופטי ההכרחי ובנוסף עביר לחמצן, ואילו ההיקף רך כדי שהשימוש יהיה נוח גם לאורך זמן), עדשות פיגיבק (2 עדשות, אחת קשה ואחת רכה, שמורכבות זו על זו בתוך אותה עין), עדשות סקלרליות (עדשות גדולות שיושבות על לובן העין - הסקלרה - ולא על הקרנית), ועדשות rose K אשר מתאפיינות במבנה גיאומטרי מורכב ומדויק (למקרים שבהם ישנה קמירות יתר בחלק התחתון של הקרנית).

כשהמחלה מחמירה ייתכן צורך בניתוח. למעשה ישנם מספר סוגים של ניתוחים לתיקון קרטוקונוס : אופציה אחת היא השתלת טבעות שמקלה על הרכבת עדשות המגע, אופציה שנייה היא השתלת קרנית חלקית (כלומר השתלה של רק חלק מהשכבות שמרכיבות את הקרנית) ואופציה שלישית היא השתלת קרנית מלאה.

אחוזי ההצלחה של ניתוחי קרטוקונוס גבוהים, והם בטוחים מאוד. יחד עם זאת נדרשת החלמה ממושכת יחסית וכן תקופת הסתגלות. לאחר הניתוח בעלי ובעלות קרטוקונוס ממשיכים להשתמש בעדשות מגע, ובאופן טבעי יש צורך במרשם עדכני - שעבורו כדאי להגיע לאופטומטריסט או אופטומטריסטית עם ניסיון ספציפי בפתרונות לחולי קרטוקונוס.