"הלכנו לטיפולים פרא רפואיים שונים וליווי של פסיכולוגית קלינית. השבוע שלנו היה מלא בטיפולים, אבל לא ראינו שום התקדמות בכלום והזמן רץ". מספרים יעל ורועי (שמות בדויים), שבנם הבכור (כיום בן 24), אובחן בגיל שנתיים כילד על הרצף האוטיסטי. "פנינו לייעוץ ואבחון אצל נוירולוגית בחירה בתחום האוטיזם, המלצתה הייתה לשנות את הטיפול. לדבריה הגישה ההתנהגותית, הייתה היחידה שהיו קיימים לגביה מחקרים ולטענתה ניתן היה לקדם אותו באמצעות גישה זו". גנית, אמא של אופק בן ה-15 המאובחן עם אוטיזם "אני עובדת במוסד אקדמי מחקרי ולכן באותה תקופה התחלתי לקרוא הרבה על אוטיזם, שוחחתי עם הרבה אנשי אקדמיה מתחום האוטיזם והם אמרו לי 'לכי על ניתוח התנהגות , נראה שזה הכי טוב עבורו'".
אז מה זה בעצם ניתוח התנהגות יישומי?
ניתוח התנהגות יישומי הוא מדע המוקדש להבנה ולשיפור התנהגות אנושית. באמצעות הבנה זו, כיצד התנהגות נרכשת וכיצד הסביבה משפיעה על ההתנהגות, ניתן ללמד התנהגויות בעלות חשיבות חברתית כמו מיומנות של פתרון בעיות, בקשת עזרה או הצטרפות למשחק חברתי ובמקביל להפחית התנהגויות שעשויות לפגוע או לסכן את המטופל ו/או את סביבתו כמו פציעה עצמית. גנית, אמא של אופק, משתפת: "כשאופק היה בן 11 היתה תקופה נוראית שהיה ממש מסכן את עצמו, למשל עוצם לי עיניים בזמן שנהגתי!" גנית הכירה את הביקורת הנדושה על ניתוח התנהגות המציגה אותו כשיטת "אילוף" טכנית ונוקשה אך מתארת: "הגענו למצב מסוכן ומסכן עבור אופק ועבורנו ברמה שאין לנו מה להפסיד כי שום טיפול אחר לא הצליח לקדם את אופק".
טיפול ההתנהגותי מתחיל בהערכת תפקודית של התנהגויות המטופל. מטרתה לבחון מדוע התנהגות מאתגרת מתרחשת או מדוע התנהגות מסתגלת לא מתרחשת באמצעות הערכה של אירועים שמקדימים להתנהגות (כמו לדוגמה אמא שנוהגת ברכב) ואלו שמתרחשים בעקבותיה (לדוגמה עצירת הרכב והצטרפות לישיבה במושב האחורי עם הבן) וכן אירועי רקע אחרים כמו מוטיבציה קודמת (לדוגמה, משיכה חזקה למכוניות). ההערכה התפקודית נעשית לרוב על ידי ראיונות ותצפיות ישירות בילד ובמשפחה במצבי אמת ככל שניתן. לאחר מכן, מנתח התנהגות מתכנן ובונה תכנית התערבות המותאמת ליעדים ולמאפיינים הייחודיים של המטופל וסביבתו. בניית התוכנית נעשית בשיתוף עם ההורים וגורמים אחרים רלוונטיים בסביבת הילד ואף עם הילד עצמו ככל שניתן. תוכנית התערבות התנהגותית מושתתת על הליכים מבוססי מחקר ולאורך כל זמן הפעלתה מתבצע איסוף נתונים כדי למדוד את יעילותה בהשגת היעדים כפי שנקבעו. הליך טיפולי המכוון להשגת יעדים טיפוליים ברורים ומדידים הוא ייחודיות של ניתוח התנהגות יישומי ואחת מן הסיבות שהורים רבים פונים לקבלו. גנית מסבירה: "התחברתי לכך שכל פעם עובדים בצורה מדויקת על נושא ספציפי ומלמדים איך לתת מענה לנושא ולצורך הייחודי שלנו".
הדרך למימוש עצמי, אפשרויות וזכות הבחירה- "יש לו רישיון נהיגה, תעודת בגרות מלאה, הוא התגייס ועושה תפקיד מאד משמעותי"
סיפורה של כל משפחה והדרך שהיא חווה ועושה יחד עם הטיפול ההתנהגותי הוא שונה מהאחת לאחרת אבל מה שמהדהד מחוויות ההורים והמטופלים זו התקשורת שמתפתחת במשפחה והעובדה שהחיים שלהם ושל הילד שלהם השתנו לטובה, מקצה לקצה.
מאיה, אמא של גיל (שמות בדויים) בן ה-19, מספרת "לאחר שגיל אובחן עם אוטיזם שמנו לב שהוא הולך לאיבוד בגן שלו וחיפשתי סייעת שתלווה אותו, במקרה הגעתי למישהי שהיה לה ניסיון עם ניתוח התנהגות. בזמן מאוד קצר ראינו התקדמות, תוך חודשיים הילד דיבר, אחרי שלא דיבר אף מילה! באיזשהו שלב הסייעת אמרה שלא תוכל להמשיך להתקדם בלי הנחייה וכך הגענו למנתחת ההתנהגות שלנו. כל התקדמות שגיל עשה זה מהטיפול ההתנהגותי שעשה בבית, לא נראה שהתקדם בגן".
גם ציפי, אמא של ניתאי בן ה-5 המאובחן עם אוטיזם, פגשה מנתחת התנהגות בנקודה קריטית בחיים- "ניתאי לא דיבר והתקשה לתקשר עם הסביבה. לא הסתפקתי בטיפולים שניתאי קיבל בגן השיקומי ורציתי גם תגבור בטיפול בבית. בסוף הגעתי 'למלאך הגואל', מנתחת ההתנהגות הנוכחית שלנו המדהימה! מנתחת ההתנהגות רקמה לניתאי תכנית המתבססת על מחקר, יחד עם מטפלות אותן היא מדריכה. הטיפול מתקיים במשך 4 ימים בשבוע ובו אנחנו עובדים עם תקשורת תומכת חליפית המאפשרת לניתאי לבטא את עצמו. מאז הקשר המשפחתי פורח! התסכול מחוסר ההבנה שלו אותנו וחוסר ההבנה שלנו אותו זה תסכול שאי אפשר לתאר או להסביר במילים. היום הוא יכול לבקש ממני דבר בסיסי כמו מים או להגיד לי 'תני לי', זה עולם ומלואו. מנתחת התנהגות היא לדעתי הנחת של כל הורה, לדעת שיש לך על מי להישען. מנתחת ההתנהגות שלי לא רק מדריכה אותי איך לתקשר יותר טוב עם הבן שלי, היא חייה אותי! חייה את התחושות, הכאב, האתגרים והניצחונות שלי. אם לא הייתה לי מנתחת ההתנהגות המצב היה הרבה יותר מאתגר".
מאיה מוסיפה "כשהיה בן 5, גיל עבר לשילוב בגן 'רגיל' עם משלבות שקיבלו הנחיה ממנתחת ההתנהגות. כל שבועיים לערך הייתה לנו ישיבת צוות שבה היינו דנים בתוכניות. אני העליתי קשיים שלדעתי צריך לעבוד עליהם בבית, המשלבות העלו קשיים שצריך לפתור בגן וכל ישיבה היינו בוחרים אילו תכניות צריך לבצע ואיך יתבצעו. היה ברור לכולם שזה הילד שלי ואני צריכה לגדל אותו ואם יש משהו חשוב לי, נעבוד עליו או אם יש משהו שאני החלטתי שאני לא מוכנה לעשות אז לא עושים אותו. היום גיל בן 19 ואני רואה את ההתקדמות שעשה בעקבות הטיפול ההתנהגותי- זה לקחת ילד שאין לו שום יכולות ושום כלים להתמודדות ולהפוך אותו לבן אדם שמצליח להתמודד עם אתגרים רגילים של בני גילו. יש לו רישיון נהיגה, תעודת בגרות מלאה, הוא התגייס ועושה תפקיד מאד משמעותי, את התפקיד שהוא הכי רצה. אני לא חושבת שילד שאין לו את הכלים יכול להגיע לכאלו הישגים, נתנו לו כלים להגיע לדברים שהוא רצה". היא מוסיפה כי הטיפול אפשר לו לקבל זכות בחירה על חייו: "יש לו זכות בחירה ואופציות. יש לו תעודת בגרות והוא יכול ללמוד באוניברסיטה ויכול לבחור לא ללמוד באוניברסיטה".
"כמו לתת משקפיים למי שלא רואה טוב"
הביקורת שלעיתים עולה סביב הטיפול ההתנהגותי היא שאין מספיק שימוש במוטיבציה פנימית של המטופל לצורך גיוס שיתוף פעולה בטיפול. משפחות רבות לא רואות כיצד הביקורת הזו מתיישבת עם הטיפול ההתנהגותי שהם חווים ומקיימים בביתם עם ילדם. לדוגמה, יעל ורועי מדגישים כי "תכנית ההתערבות אצלנו הייתה בנויה על מתן חיזוקים חיוביים בלבד, ללא ענישה! מערכת היחסים של הבן שלנו עם המטפלים הייתה מערכת של אהבה ושמחה. הוא שמח לראות אותם, להיות איתם בחדר ושילמדו אותו, שמח להיות מתומרץ על משימות שעשה טוב". לדעתם, הטיפול ההתנהגותי "זה בדיוק כמו לתת משקפיים למי שלא רואה טוב, או הליכון למי שלא הולך טוב. המוטיבציה הפנימית לא פורצת מאליה, לילד כמו הבן שלנו זה לא הספיק. המוטיבציה נוצרת כתוצאה מהתניות ולמידה וזה מה שיצר אצלו שביעות רצון ומוטיבציה פנימית. בהמשך הוא דיבר גם בלי שנתתי לו בלון אדום. זה הדרך להוציא את המוטיבציה הפנימית לאור".
מהורה להורה- מה חשוב שהורים ידעו על ניתוח התנהגות?
ניתוח התנהגות יישומי הוא הטיפול המוביל ביעילותו עבור ילדים עם אוטיזם וכזה שמשפר את איכות חייהם ושל משפחתם. ובכל זאת, ישנם הורים שלא שמעו כלל על הטיפול ואחרים שקיבלו עצות רעות על ניתוח התנהגות יישומי. אז שאלנו את המשפחות איזה מסר מניסיונם האישי היו רוצים להעביר להורים סקרנים אחרים.
גנית מסכמת: "אצלנו ניתוח התנהגות עשה את כל ההבדל! הטיפול שינה לגמרי נושאים כמו היגיינה אישית, בריחות למקומות מסוכנים פחתו והתפרצויות הזעם פחתו. בניתוח התנהגות הייתה התייחסות מאוד גדולה להתנהגויות החיוביות של אופק". ציפי מוסיפה "אני יכולה לומר בוודאות שבזכות ניתוח התנהגות לניתאי יש קול וניתאי הוא הכל בשבילנו".