היום אנו חיים בעולם מאוד מתקדם בכל ההיבטים וכפועל יוצא נהנים מרמת חיים גבוהה ביחס לדורות הקודמים. אחד התחומים שהתקדמו באופן משמעותי בשנים האחרונות הוא עולם הרפואה, אשר מאפשר לנו טיפולים ופתרונות מגוונים למספר רב של מחלות ומצבי חירום.
היכולת הזו של עולם הרפואה נשענת על הידע והמחקרים בנושאים רפואיים אך גם על הטכנולוגיה הפורצת דרך בתחום. וכאן חשוב לעשות הפרדה בין הטיפול בין כותלי בית חולים לבין הטיפול הטרום בית חולים. הרי ברור לכל בר דעת שרוב מצבי החירום מתרחשים בחוץ לבית חולים, בין אם מדובר במצבי חירום לבביים, נשימתיים, טראומה או מצב חירום רפואי אחר. בצדק נשאלת השאלה המתבקשת - איך גורמים למטופל לשרוד עד ההגעה לבית חולים או לכל הפחות עד ההגעה של צוות רפואי מיומן הפועל בשטח - דוגמת האמבולנס טיפול נמרץ או צוות רפואי מקומי כלשהו? איך אנו כאנשים שנמצאים בקרבת האירוע יכולים לסייע, להציל חיים ולעצור את ההידרדרות של המטופל?
הגורם המשפיע ביותר - זה אתה
המחקרים בתחום רפואת החירום מראים כי דווקא האדם (מגיש עזרה ראשונה) שנמצא בשטח יהיה במקרים רבים הגורם הקריטי להישרדותו של המטופל וליכולת השיקום שלו בהמשך. העובדה הזו נשמעת לאנשים לעיתים לא הגיונית או לכל הפחות לא טבעית אך אם נתעמק לרגע בדבר - נבין כי עיקר ההידרדרות ברוב מקרי החירום מתרחשת ברגעים הראשונים לאחר האירוע - בין אם מדובר בטראומה המובילה לדימום, התקף אלרגיה המסכן חיים או התקף אסתמה ויש עוד אינספור דוגמאות כאלו.
כאן ברצוננו לדבר על אחד הגורמים העיקריים למוות שלא מטראומה בעולם המערבי - דום לב. רק בארה"ב מתרחשים קרוב לחצי מיליון אירועים כאלה בשנה וכאן בישראל כ-10.000 מקרים.
אז מה בעצם קורה בדום לב?
לעיתים האנשים נוטים לבלבל בין התקף לב לדום לב, אך אלא שני מצבי חירום רפואיים שונים במהות, כאשר אחד נגרם מבעיה בכלי דם המספקים את הדם ללב (עורקים קורונריים) והשני מבעיה במערכת ההולכה של הלב. דום לב הינו מצב של הפסקת פעילות לבבית פתאומית. כאשר הלב מפסיק להתכווץ ולהתרחב - הדם לא מוזרם לאברי הגוף והכי קריטי ביניהם זה המוח. המשמעות של דבר היא שהמוח לא מקבל חמצן שמגיע אליו עם זרם הדם. על פי המחקים - רקמת המוח מסוגלת לשרוד ללא החמצן - 4 עד 6 דקות ולאחר פרק זמן זה - מתחיל תהליך של נמק והרס התאים- דבר שלא ניתן לשחזר גם בבית חולים.
כמו שכולנו מבינים - לרוב האמבולנס לא יספיק להגיע בפרק זמן כה קצר (4-6 דקות), לכן אנו צריכים לשאול את השאלה המתבקשת - מה אנחנו יכולים לעשות?
התשובה מתחלקת לשני חלקים: הראשון הוא כרגיל ההמלצה לבצע קורס עזרה ראשונה אשר יכין אותנו לרוב מצבי חירום רפואיים ויעניק לנו את הכלים להתמודד באופן יעיל.
החלק השני הוא כמובן הציוד הבסיסי שאנו צריכים שיהיה בסביבה על מנת שנוכל להשפיע באופן המשמעותי ביותר על סיכוי ההישרדות של המטופל.
דפיברילטור - מה זה וכמה הוא חשוב?
קשה לחשוב על מרכיב ציוד חשוב יותר לטיפול בדום לב מאשר דפיברילטור או בשמו הנוסף - מכשיר החייאה. דפיברילטור משלב בתוכו את מיטב הטכנולוגיות הקיימות היום ועובד על פי הפרוטוקולים של ארגון הלב האמריקאי - AHA אשר מכתיב את תורת הטיפול בתחום הקרדיולוגיה לכל העולם.
הבשורה היא - שכל אדם יכול לתפעל את הדפיברילטור והדבר לא מסובך בכלל. מרגע ההדלקה המכשיר מדריך את המטפל בפקודות פשוטות לביצוע - כגון הזעקת עזרה, חיבור המדבקות, לחיצה על כפתור מסוים וכדומה. ההוראות ניתנות בשפה העברית וכל מה שנותר - הוא רק לבצע אותן. לאחר חיבור המדבקות - המכשיר מאבחן קצב לב באופן עצמאי ובמקרה של זיהוי דום לב מסוג פרפור החדרים - ימליץ על מתן שוק במטרה להחזיר קצב לב סדיר. מכשיר זה הינו הגיים צ'נג'ר במקרים של דום לב וחשיבותו יחד עם ביצוע העיסויים - עולה על שאר הפעולות. כיום המכשיר נרכש על ידי בנייני משרדים רבים, מקומות ציבוריים, רכבים ציבורים, מוסדות חינוך, יישובים ואף בתים פרטיים. התקנתו במבנים ציבוריים הוכנסה כחובה על ידי המחוקק בשנת 2008 ובתקנות לחוק בשנת 2014.
כדאי לרכוש את הדפיברילטור שלכם אצל חברות אשר מספקת מכשירי החייאה איכותיים של החברות המובילות בתחום כמובן, אך הדבר החשוב ביותר חברה המספקת יחד עם המכשיר - הדרכת תפעול מלאה שמועברת על ידי איש מקצוע - בעדיפות פראמדיק אשר יוכל לענות על כל שאלותיכם ויכין אתכם לרגע האמת. אנו ממליצים על חברת מדיסקופ הדרכה ושירותי רפואה - ארגון אשר עושה עבודה יוצאת מן הכלל בתחום, בצורה המקצועית ביותר.