לצלוח את החגים מאוחדים

תקופת החגים עמוסה במפגשים משפחתיים. המנטורית - שרונה הדר חורי, מומחית להתמודדות עם שינוי, מסבירה כיצד נצליח לשמור על עצמנו ולא להיפגע. חמשת המפתחות להגברת החוסן

  • חגי תשרי
בשיתוף שרונה הדר חורי
שרונה הדר חורי (צילום: ינאי יחיאל)

החגים בשער והמפגשים המשפחתיים איתם. רבים מאיתנו חוששים מעומס המשפחה שמתאספת לקראתם וחוששים להיפגע. למרות שבעבר, כבר עשיתם "עבודה רגשית" ועברתם תהליכי מודעות עצמית, הרי שאם מערכת האמונות שלכם תזהה מצב פגיעות, תהיו חשופים לכאב רב בימי החג.

"במצבים שכאלה, מופעלת בתוכנו מערכת של מנגנוני הגנה. הדבר אינו רציונאלי וגורם לנו לנהוג בצורה הישרדותית ולנהל סיכונים", אומרת המנטורית המובילה בישראל להתמודדות עם שינוי - שרונה הדר חורי.

חורי מספרת כי הבחירה שלנו אינה מושתתת על מציאות עובדתית, אלא על סיפור דמיוני שהמוח שלנו מספר כדי להצדיק את הבחירה. "אני קוראת למערכת הזו "כפתורי הגנה", או "כפתורי התנגדות".
"לכל אחד מאיתנו זה יושב במקום/נושא אחר, אבל לכולנו זה כפתור משותף- כולנו מפחדים להיפגע. בדר"כ כאשר לוחצים לנו על הכפתור, אנו משחררים כעס כלפי האחר שלחץ על הכאב.

"כעס הוא רגש מתפרץ, ממש כמו עץ. כשאנחנו מתפרצים, אנחנו לא ממש חושבים בהגיון, אלא מגיבים בשליפה.

מה אם נעצור לרגע ונדמיין שמי שלחץ על הכפתור עזר לנו?

מה אם לחיצה על מקום שכואב משחררת ומאפשרת צמיחה?

מה אם כל כאב הוא בעצם התנגדות לכאב והתנגדות להיפגע?

אני מציעה שבכל מקום בו אנו מזהים את הדפוס הזה בתוכנו, נהיה השאלה: מה אני מתנגד/ת לקבל כאן?

לפעמים לוקח זמן עד שהאסימון נופל, אבל כשהוא "נופל" אז באמת מתעוררים לחופש, החופש לבחור אחרת.

מה אני מתנגד/ת לקבל שיצר את זה? כל התנגדות, לפי החוק ה3 של ניוטון, מפעילה כוח של התנגדות בחזרה, שלא מאפשר למציאות להשתנות. מה אם בכל מקום של התנגדות, של קרב, של מלחמה, נסכים לשדר שדר אחר? שדר של שלום, שלמוּת, שלם?

איך? ראשית נסכים להיות תודה, תודה לכל אלו שלחצו לנו על כפתורי ההתנגדות. שנית, נהיה סליחה. נבקש סליחה קודם כל מעצמנו, באמת. לא מהראש, לא בצום והתענות, לא במשלוח הודעה בווטסאפ או בפייסבוק. סליחה עמוקה כזו, שנוגעת בכל תא ותא בגוף

ובאמת משנה כל שיפוט, ביקורת, טראומה או כאב, שנספגו לנו עמוק בתאים מכל הזמנים, הגלגולים, המימדים?

סליחה כזו שמשנה אותנו לתמיד. סליחה על זה שכשלחצו לנו על הכפתור והגבנו בהתנגדות, פגענו קודם כל בעצמנו.

סליחה. ואז כשתהיו מוכנים, פשוט תבחרו אחרת. תבחרו לקבל את מה שהתנגדתם לקבל. "

עוד בוואלה!

איזה מוצרים שנחטפים באמאזון מגיעים סופסוף לישראל?

לכתבה המלאה

איך זה אפשרי?

"הבעיות שלנו, הגלויות לעין נובעות מהראייה המוגבלת , החלקית שלנו, של העולם, ומאי יכולתנו לראות את כל הקשרים והתלות של כל הדברים" הפילוסוף אדם סמית'. כשמבינים שאף אחת מהמגבלות שלך אינה אמיתית, גם אם היא כואבת באמת, נבין שהכל זה בחירה. שום דבר אינו נקבע מראש ושום דבר לא קבוע בבטון. כל בחירה יוצרת.

כדי לראות מעבר למה שנגלה, כדאי להיות שאלה ולא מסקנה.

שאלה פתוחה, פותחת מרחב של אפשרויות חדש, שעוד לא היה ועוד לא התגלה. מסקנה, משכפלת כבר את מה שהיה וכבר התגלה.

קבלו את 5 מפתחות השאלה, להעצים את החוסן שלך מבפנים:

השאלה: מה אם הכל, זו רק נקודת מבט מעניינת?

כשאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל מה שאומרים סביבנו זו אמת, אנחנו לא יכולים לשמוע, את האמת שלנו. אני יוצאת מנקודת הנחה אחרת, בה לתפיסתי, כולם צודקים מנקודת מבטם ואין לי מה להתווכח איתם. במקום, אני שואלת כשאני מקשיבה לאחרים, מהי האמת שלי כאן?

אם הלב שלי מתכווץ, זה סימן שזו לא האמת שלי. אז למה לי להקשיב לה?

אם הלב שלי מתרחב, ההתלהבות מאפשרת לי לקבל את נקודת המבט כאמת שמרחיבה אותי גם.

האמת תמיד קלילה,

והשקר, תמיד כבד.

השאלה: למי זה שייך?

השאלה הזו מאפשרת לנו להשתחרר מהאוטומט שמניח מראש, שהכל שייך לנו, שהכל, בגללנו ובאשמתנו. מה אם זה לא שייך לך?

ואם זה לא שייך לך, מה הטעם להגיב לזה?

וכשאני מזהה שזה לא שלי, אני שואלת: מה עוד אפשרי?

ומרחב חדש של אפשרויות שלא היו שם קודם, כשהייתי במסקנה שזה שייך לי, נפתח בפני.

השאלה: איך שומעים את קול האמת?

התלהבות. מה אם מה שמלהיב ומרחיב, זו האמת שלך ומה שמכביד, מורכב ומסובך, זה השקר שהאמנת עד היום שהוא אמת?

מאז שבחרתי לעקוב רק אחרי מה שמלהיב אותי, ולשחרר את מה שמכווץ, ההתלהבות, הלהבה והלהב שלי, התעצמו.

לקראת כל בחירה אני שואלת: האם הבחירה תיצור עבורי יותר התלהבות וקלילות? כן? אני על זה. לא? למה לי?

השאלה: לשאול שאלות בכל מקום של מסקנות.

לדוגמא: קשה ועמוס לי עכשיו. האם זו אמת? למי זה שייך?

מה עוד אפשרי? מה אני יכולה להוסיף, שיהיה לי יותר קל?

שאלה פותחת מרחב חדש של אפשרויות שלא חשבנו שאפשריות

מסקנה משכפלת את מה שכבר הכרנו בעבר.

מה הטעם?

מדי יום אני שואלת: מה עוד אפשרי לי להיות וליצור מעבר לקורונה?

השאלה: מה ייצור עבורי יותר?

בחירה. כל בחירה, יוצרת. מתי בפעם האחרונה בחרת בבחירה שתיצור עבורך יותר? תפיסת עולמי היא, שכל מה שהתממש במציאות שלי, אני ביקשתי וכל מה שביקשתי, התממש..

ברגע שנהיה מוכנים לקחת אחריות על כל מה שהתממש כבחירה שלנו ולא כאשמה שלנו, מקור הכוח, חוזר לידינו. ותתפלאו אבל כן, גם את הקורונה, אנחנו ביקשנו. איך? בכנוּת, כמה פעמים בשנים האחרונות רצית לרדת מהרכבת הדוהרת של חייך? רצית שהרכבת תעצור?

מה אם הבקשה הזו, של לעצור את הרכבת הפכה להיות בקשה של רבים, עד שהפכה להיות מסה קריטית, ששינתה לכולנו את המציאות ועצרה את הרכבת עבור כולנו? מה אם קיבלנו את מה שביקשנו, ועכשיו, מה עוד אפשרי לך לבחור, שייצור עבורך יותר מאי פעם?

אני כאן, כדי לחבר אותך למנהיגוּת שיש בכל אחד מאיתנו להיות המנהיגים, ההגה והנהגים של חיינו. החוסן והחיסון למציאות שאנחנו יצרנו.

מה עוד אפשרי שיהיה טוב מזה?

שרונה הדר חורי

הזמנה לשפע

שינוי, פעולה, עכשיו

https://sharonahadarhouri.com/

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully