תקציב המדינה, שעבר בקריאה ראשונה בתחילת החודש, כולל בתוכו שינויים לא קטנים שמשרד האוצר מבצע מאז הושבעה הממשלה לפני כשלושה חודשים. בין השינויים הגדולים נמצא החיסכון לפנסיה, שאמור לעבור מהפכה של ממש כאשר התקציב יאושר סופית בקריאה שנייה ושלישית.
על פי המהפכה של משרד האוצר, המדינה תפסיק את המצב הנוכחי - הנפקת אג"ח (איגרות חוב) בשיעור 30 אחוזים מנכסי הפנסיה. במקום זאת, מוצע מנגנון חדש, במסגרתו המדינה תשלם 4.86 אחוזים הוצאות ריבית. הכסף הזה יושקע בשוק ההון ואם תשואות קרן הפנסיה של החוסכים יירדו מתחת ל-5 אחוזים, המדינה תשלם את ההפרש.
עד לשינוי החוק המדינה תמשיך להנפיק אג"ח לא סחירות בשיעור של 30 אחוזים מנכסי הפנסיה, אך התכנון הוא לבצע שינוי דרסטי במסגרתו כל חוסך וחוסכת ייזכו לתשואה מובטחת של 5 אחוזים. התוכנית צפויה להיכנס לתוקף ב-2022.
על מנת להיכנס לעובי הקורה, שוחחנו עם גיא שנצר, מנכ"ל ומייסד של קורקט ביטוח ופיננסים, מומחה לניהול השקעות ופרישה.
דברים שחשוב לדעת: מהי הפנסיה שלכם?
עוד לפני שנדון ברפורמה הקרובה, נעזור לכם להבין מהי קרן הפנסיה שלכם. מדובר במוצר פיננסי המאפשר קבלת סכום חודשי לאחר שאתם מגיעים לגיל פרישה. החברות בקרן הפנסיה מבוססת על תשלומים חודשיים שלכם ושל המעסיק שלכם אם אתם שכירים או הפרשה שלכם בלבד אם אתם עצמאיים. החוק בישראל מחייב כל מעסיק להפריש כספים עבור פנסיה לכל עובד מעל גיל 21 והיא מנוהלת על ידי חברה פיננסית.
גיא שנצר פירט על נושא קרנות הפנסיה: "יש פנסיית זקנה, המעניקה גמלה חודשית כאשר המבוטח מגיע לגיל הפרישה המוגדר בחוק. יש פנסיית נכות, במסגרתה המבוטח מקבל פנסיית נכות זמנית או קבועה, בהתאם למצבו, אם במהלך שנות העבודה נבצר ממנו להמשיך בעבודתו, למשל בשל פציעה או מחלה. קיימת גם פנסיית שארים שזוהי קצבה חודשית המשולמת לשאירי המבוטח במקרה של מוות".
"עם ההתפתחות בתוחלת החיים ויוקר המחייה, רצוי וכדאי לבצע תכנון פנסיוני נכון החל מגיל 20 על מנת שנגיע לגיל פרישה ונוכל לשמור על רמת חיים זהה", הוסיף שנצר.
ועל אילו מסלולי השקעה כדאי ללכת?
"מסלולי ההשקעה מושפעים מחשיפה למניות. ברירת המחדל הינה מודל תלוי גיל. רצוי לבצע התאמת צרכים אשר מגדילה את החשיפה למניות במוצרים עם מסלול חיסכון לזמן ארוך וחשיפה נמוכה למניות במסלולים עם חשיפה למניות בזמן קצר. מנהלי ההשקעות בחברות הביטוח לא הצליחו לאורך השנים להניב תשואה עודפת מהמדד, לכן רצוי וכדאי לשקול השקעה במסלולים מחקי מדד".
מה ההבדלים בין מסלול השקעה עד גיל 50 ומסלול השקעה מעל גיל 50?
"קיימים מסלולים שונים עבור גילים שונים. עם השנים צברתי ניסיון שאיפשר לי להבין את צרכיו הכלכליים של המבוטח וביכולתי להתאים לכל אחד ואחת את המסלול הייחודי המתאים להם. בפגישותיי עם הלקוחות אני בוחן את צרכיהם הביטוחיים והפנסיוניים ומבצע ניהול סיכונים אישי ומקצועי. ברור שלקוח בן 60 צריך מסלול אחר מלקוח בן 25. במסלול עד גיל 50 לעומת מסלול מעל גיל 50 יש הבדל מהותי בחשיפה לסיכון/סיכוי על ידי השקעה מוגדלת במניות".
הרפורמה בפנסיה: בנק ישראל מול משרד האוצר
בנק ישראל טוען כי השיטה החדשה, שצפויה להחליף את איגרות החוב המיועדות שמנפיקה המדינה לקרנות הפנסיה, כוללת מנגנון שאין בו רמת ודאות מספקת. במכתב שנשלח למשרד האוצר נכתב: "הצלחת המהלך המוצע אינה נמדדת רק בחיסכון התקציבי הנובע ממנו, אלא גם בשימור הביטחון של העמיתים בחיסכון הפנסיוני שבקרנות הפנסיה".
"לכן חשוב שהמהלך ילווה בבטוחות מספקות לכך שבעת הצורך, ככל הנראה בזמן משבר בשווקים, הממשלה לא תתנער מהתחייבותה להעביר לקרנות הפנסיה את הסכומים הנדרשים להשלמת התשואה. ואולם, זה אינו המצב על פי תזכיר החוק", נכתב במכתב.
בשיטה החדשה המדינה תצטרך להשלים את התשואה לחמישה אחוזים בתרחיש בו קרנות הפנסיה ישיגו תשואה נמוכה מזאת. בתרחיש בו התשואה תהיה גבוהה יותר, המדינה לא תסבסד את המבוטחים ותקים קרן אליה תזרים תשואות עודפות. הבורסה צפויה לקבל בעקבות המהלך מאות מיליוני שקלים שיחליפו את איגרות החוב המיועדות.
החשש הגדול הוא כי המהלך אינו מבטיח כי במצב של משבר כלכלי המדינה תוכל לעמוד בהתחייבות להשלמת הכספים המיועדים למבוטחים, אך במשרד האוצר הבהירו מספר פעמים בשלל אתרים כלכליים כי לא יהיו סיכונים מיותרים בנושא.
לסיום, איזו המלצה אפשר לתת למי שמעוניין להצטרף כיום לקרן פנסיה?
"רצוי להתייחס לכסף פנסיוני בדיוק כמו כל תוכנית חיסכון שיש לנו בבנק. בסופו של דבר אנחנו ניפגש עם הכסף הזה במוקדם או במאוחר וכל החלטה או חוסר החלטה שנקבל תשפיע בעשרות אחוזים על הכסף שלנו. בכל הפסקת עבודה או שינוי מעסיק יש להקפיד על שמירת הזכויות והכיסוי הביטוחי על מנת להבטיח שנהיה מוגנים מפני כל אירוע לא צפוי", סיכם גיא שנצר.