כשאדם סובל מהתמכרות, כל תשומת הלב מופנית אליו. מה עובר על המשפחה שעוטפת אותו?

לפי הערכות משרד הרווחה, בישראל חיים 120,000 איש לפחות הסובלים מהתמכרויות. בפועל, ההערכות של גורמי מקצוע מדברות על מספרים גבוהים בהרבה, בין היתר בשל העובדה שסוגים רבים של התמכרויות לא נלקחו בחשבון. עפ"י הערכות אלו, 1 מכל 10 ישראלים סובל מהתמכרות לחומרים או מהתמכרות התנהגותית.

הקשיים של המכורים גדולים ורבים, אך הם לא היחידים שחווים טלטלה: כל אדם שסובל מהתמכרות מוקף בבני משפחה שהחיים שלהם משתנים מהקצה אל הקצה. בהנחה שמשפחה ממוצעת בישראל מונה בממוצע כ- 4 נפשות, מדובר במאות אלפי בני משפחה שהמציאות שלהם משתנה ללא היכר. רבות מדובר על דרכי הטיפול באדם שנשאב לתוך ההתמכרות, אך מי מדבר על בני המשפחה והקשיים הבלתי נתפסים שהם חווים?

"ההתמכרות מייצרת גלי הדף שמשפיעים לא רק על האדם המכור, אלא גם על חיי המעגל הקרוב אליו", אומרת יעל קינן, המלווה משפחות של מכורים ועובדת בשיתוף פעולה עם מרכזי גמילה. מתוך התמודדות ארוכת שנים עם קרוב משפחה מכור היא מכירה מקרוב את הטלטלות, הקשיים והדילמות שחווים בני המשפחה. מאז ועד היום, בעזרת הניסיון האישי והכלים המקצועיים שצברה לאורך הדרך, היא מלווה בני משפחה רבים שרוצים לייצר שינוי ולהחזיר את השליטה בחייהם לידיים שלהם.
"בני המשפחה נשאבים לתוך הסיטואציה, ומנסים לעזור למכור בכל דרך שהם מכירים. הבעיה היא שלרוב המערבולת רק הולכת ומחמירה, המכור מתדרדר לתהום וגורר איתו למטה את סביבתו הקרובה. המחיר שמתלווה לכך הוא מטען רגשי כבד מנשוא שבני המשפחה נושאים על גבם, ומשבש את יכולתם לנהל חיים תקינים".

"בני משפחה שאני פוגשת חווים קשת רחבה של קשיים רגשיים. אחת התחושות הקשות ביותר, היא תחושת הפחד המתמיד ממה שהולך לקרות. מה יקרה אם הוא יפגע במישהו אחר או אולי בעצמו? מה יקרה עם הוא יעלה על ההגה שתוי? מה יקרה אם הוא ייקח הלוואה בשוק האפור וידפקו על הדלת גורמים מפוקפקים? מה יקרה אם הוא יהיה מעורב בקטטה או ייעצר ע"י המשטרה?

לתחושת הפחד מתלווה גם תחושה של אובדן שליטה. אף אחד לא יודע מה יקרה בעוד יום או בעוד דקה. אף אחד לא יודע מתי המכור יחזור הביתה - אם הוא בכלל יחזור ובאיזה מצב. חוסר הוודאות נוכח במלוא העוצמה בבתים של אנשים הסובלים מהתמכרויות.

מטבע הדברים גם הכעס מאוד נוכח. לעיתים קרובות אני שומעת בני משפחה מתוסכלים, ששואלים 'למה הוא לא מפסיק? הוא לא רואה כמה נזק הוא עושה לעצמו?'. חשוב להבין שהתמכרות היא מחלה כרונית, והמכור לא מפסיק כי הוא לא יכול. זה גדול ממנו ולכן הוא זקוק לעזרה.

את ההתנהלות מול קרוב משפחה מכור מלווה תחושת חוסר אונים מאוד חזקה, מצד אנשים שרואים אדם שהם אוהבים הולך ומדרדר, בלי שהם מצליחים לעצור את הדהירה לתהום".

"אחד הדברים שמאפיינים את ההתמודדות עם קרוב משפחה מכור היא תחושה קשה של בושה. כאשר אני שואלת משתתפים בהרצאות על התמכרויות מהי התמונה הראשונה שעולה להם לראש כשהם שומעים את המילה 'מכור', התמונה הרווחת היא של נרקומן חסר כל ששרוע בפינת רחוב בתחנה המרכזית. זו הסטיגמה. בפועל, התמכרות לא קשורה למעמד, גיל, או השכלה. היא גם לא קשורה רק לסמים או לאלכוהול - יש מגוון רחב של התמכרויות: לקניות, הימורים, אכילה, פורנו ועוד.

הבושה היא לא רק מפני הסטיגמה החברתית, אלא גם מההתנהגויות המכור במרחב הציבורי, כמו התנהגות אלימה או חשש שיראו אותו במצב רעוע".

"העוצמה של תחושת הבושה מונעת מבני משפחה רבים לפנות לעזרה. במקום לקבל סיוע מקצועי הם מנסים להתארגן בינם לבין עצמם ולשמור על הכל בסוד, תוך ניסיון למנוע מההתמכרות לדלוף החוצה. יש לכך מחיר רגשי ואנרגטי כבד: במהותנו אנחנו יצורים אנרגטיים, ושמירת סוד היא אחת משואבות האנרגיה הכי גדולות שיש. פתאום אנחנו צריכים להמציא תירוצים, לעשות חישובים של 'מה אמרתי למי' ולקוות שהשקרים לא יתגלו.

וכאילו שזה לא מספיק, הקושי לפרוץ את מחסום הבושה ולקבל סיוע, גורם לבני משפחה רבים לבצע פעולות שבמקום להועיל עלולות להזיק, ולסחוף אותם לתוך מערבולת הכאוס ביחד עם המכור".

"בני המשפחה מנסים לדבר עם המכור בכל דרך אפשרית. הם פונים אליו ברוך, בבקשות, בתחנונים ובצעקות. בחלק מהמקרים הם אפילו מפסיקים לדבר איתו, כדי ליצור זעזוע. לפעמים הם הולכים על קצות האצבעות, מתוך חשש שיוסיפו שמן למדורה ויגרמו לפיצוץ. לרוב הניסיונות השונים לא משנים את התנהגות המכור, בזמן שהאווירה בבית הופכת ליותר ויותר נפיצה.

לפעמים בני המשפחה מנסים להראות למכור שהם יודעים את האמת כדי שיפסיק לשקר, מתוך רצון ליצור תחושה של וודאות ושליטה. הם עוקבים אחריו, מצלמים בסתר, עורכים חיפוש בחדרים, מנסים להרחיק ממנו אנשים שמשפיעים עליו רעה, מחפשים הוכחות שהוא משתמש ובמקרה של התמכרות לאלכוהול מחפשים, מסמנים ומעלימים בקבוקים.

מטבע הדברים, הניסיונות להוכיח את המכור מתקשים להושיע, מכיוון שהוא ישתמש בכל תירוץ אפשרי כדי שיוכל להמשיך להשתמש. כפי שהסברתי קודם מחלת ההתמכרות גדולה על המכור ומכתיבה את התנהגותו. בינתיים המשפחה משלמת מחיר כבד: העיסוק האובססיבי בניסיונות להציל את המכור ולשלוט בהתמכרות הופך למרכז הכובד של החיים, ודוחק הצידה את כל השאר.

בני המשפחה מתפקדים על תקן כבאים ועסוקים בכיבוי שריפות מסביב לשעון, מתוך ניסיון לשמור עליו. כשהניסיונות עולים בתוהו, לצד ההחמרה במצב, הכוננות התמידית מתישה את בני המשפחה וגובה מהם מחיר פיזי, כלכלי, חברתי ורגשי קשה מנשוא".

"כמו שאפשר להבין, המכור הוא לא היחיד שחייו עוברים טלטלה. גם החיים של אלו שעוטפים אותו נהרסים. לכן חשוב לפעול בשני מעגלים.

במעגל הראשון, צריך להעניק לבן המשפחה המכור סיוע מקצועי (במידת הצורך אני מפנה לאנשי מקצוע שיסייעו לו). ההתמכרות יושבת על קושי רגשי עמוק שלא קיבל מענה, כמו כאב, חסך או טראומה. היא משמשת כמשכך כאבים שמעמעם את הכאב, ועם הזמן היא הופכת להרסנית ובלתי נשלטת. ללא עזרה מקצועית, המכור יתקשה לצאת מהביצה הטובענית אליה נכנס".

"כאן נכנס לתמונה המעגל השני - בני המשפחה. בעזרת התנהלות נכונה שלהם אפשר להגדיל את הסיכוי שהמכור יסכים לקבל טיפול. אך לא פחות חשוב, גם בני המשפחה זקוקים לסיוע של איש מקצוע, שיעניק להם כלים להתמודדות עם הסערה הגדולה שמתחוללת בחייהם. כאן אני יכולה לסייע להם".

הליווי מתחיל באבחון המצב הקיים. ביכולת להבין באיזה נקודה הם ובן המשפחה המכור נמצאים, מה עובר על בני המשפחה ומה הם רוצים להשיג. בעקבות התובנות אני בונה תכנית פעולה שתסייע להם להגיע למטרה, באמצעות יצירת בסיס ידע ולמידת כלים ומיומנויות שיאפשרו להם לפעול.

"אני לא עוסקת ברפואת מסדרון. חשוב להבין שמתן טיפים כללים שלא מותאמים למצב המכור ומשפחתו, יכולים להוביל תוצאות הרסניות. בסיטואציה כל-כך רגישה ומודלקת, חשוב לברור מילים ולהתאים את הפתרון באופן מדויק לסיטואציה ולמרקם המשפחתי.

לכן בהתאם למצב נרחיב את הכלים ואת בסיס המידע על ההתמכרות, נבין מה התפקיד שלנו כבני משפחה, מהן הפעולות שיכולות לסייע ואיזה עלולות להוביל להחמרה, איזה שינוי נדרש אצלנו כדי לייצר סיכוי לשינוי אצל המכור ואיך לדאוג לשלומו ולהמשיך לנהל את החיים שלנו בתוך הסיטואציה.

בני המשפחה יוצאים מהמפגשים עם כלים שהם מיישמים בחיי היומיום, מול המכור ומול עצמם. בין המפגשים אני נמצאת שם עבורם, כדי לסייע להם להתמודד עם ההתרחשויות".

"במהלך המפגשים בני המשפחה מקבלים את הלגיטימציה לשתף בכל מה שעובר עליהם. להעניק לרגשות ולהתמודדויות היומיומיות ביטוי, ולהבין שיש מקום לכל תחושות - גם הקשות ביותר. הם מבינים שיש הרבה מאוד אנשים שחווים התמודדויות דומות, ושהם לא לבד.

'זו הפעם הראשונה שמישהו באמת מבין מה עובר עלי' - המשפט הזה חוזר על עצמו הרבה בקליניקה. לצד הכלים המקצועיים והליווי שהם מקבלים לאורך התהליך, בני המשפחה מרגישים שיש מי שמבין מה עובר עליהם. כאשר מתמודדים עם טלטלה רגשית כל-כך גדולה, השיתוף יכול להוביל לתחושת הקלה עצומה".

אל תתמודדו עם העול הגדול לבד.

אפשר לסייע לבן המשפחה - ולשמור גם על עצמכם.

לשיחת ייעוץ עם יעל >>