נתחיל עם עובדה: מעולם לא ראיתם את עצמכם באמת, וגם לעולם לא תראו את עצמכם באמת! נעצור כאן דקה. בואו נתעמק בנושא שנראה לנו כל כך מובן מאליו, זה שמעולם לא עלתה על דעתנו מחשבה שיכול להיות גם אחרת: האם אנחנו מכירים את הנראות האמיתית שלנו?
כיום הרשתות החברתיות, או במילים אחרות, העולם שהשתלט על חיינו בשני העשורים האחרונים, משפיע על התנהלותנו היום-יומית אף קובע לנו נורמות ההתנהגותיות. הרשתות הפופולריות ביותר בקרב המשתמשים כמו: הפייסבוק, האינסטגרם והטיק-טוק מאפשרות למשתמש להיחשף באופן פרונטלי ואף מעודדות זאת. הצד השני של ההיחשפות הזו, היא ההתמודדות עם ביקורת על כל השלכותיה. הפעילות ברשתות הללו גורמת באופן ישיר ממש לפורמציה של הדימוי האישי של המשתמש, במיוחד בגילאים הצעירים.
באינסטגרם למשל, התמונה מקבלת משמעות אחרת והיא בעצם הכלי העיקרי והעליון לתקשורת בין המשתמשים. בנוסף, עצם העובדה שהאינסטגרם הפכה את נראות התמונה והנראות בתמונה לנגישה עבור כל משתמש, הן מבחינת העריכה והן מבחינת החשיפה, ה"סלפי" נהיה התמונה הנפוצה ביותר בעשור האחרון.בהתאם, הגשמת המראה החלומי באמצעות אפליקציות עריכת התמונות סוחפת אותנו אל תוך מסע מתסכל ולעתים גם מסוכן, של פיצול הדימוי העצמי בין המראה המסורתי לבין התמונה הוירטואלית.
כאן הגיע זמן לפוצץ כמה מוסכמות שאולי לעולם לא עלה בגינן ספק: האם הטכנולוגיות שהזכרנו נותנות לך יכולת לחוש את המראה החיצוני האמיתי שלך ? התשובה היא: לעולם לא ראינו את עצמנו באמת וגם לעולם לא נראה את עצמנו באמת! אמירה מטורפת, נכון? לפני שאסביר, אולי כדאי לעצור כאן לרגע ולנסות לנחש מדוע. נו, יש לכם רעיונות? רמז קטן - זה קשור לאמצעי שדרכו אנו רואים את עצמנו.
אז נעשה סדר. כידוע, העולם שאנחנו חיים בו מורכב משלושה מימדים של חלל + המימד הרביעי - הזמן. עבור מי שענה נכון על השאלה למעלה וגם עבור מי שלא - אנחנו מכירים את עצמנו בעיקר ממראות או מתמונות שהן למעשה השקפה של העולם האמיתי בן שלושת המימדים, אך משקפות לנו רק שני מימדים. אכן כן, אנחנו מכירים את עצמנו בעולם המצומצם של שני המימדים, ולזה נוסיף את הגורם החיצוני: איכות: איכות המראה, איכות המצלמה שהתמונה צולמה בה, מקצועיות הצלם, תאורה, זוויות הצילום ועוד.
לעומת התפיסה העצמית הזו, אנחנו מכירים את חברינו בעולם מלא, כלומר בעולם בן שלושת המימדים, והם רואים אותנו גם באופן שלם.
נו, ומה זה אומר לגבי אבסולוטיות הדימוי העצמי של כל אחד מאיתנו?
האמת היא שאף אחד מאיתנו לא באמת ראה את עצמו וגם לא יראה. לכן, כל הדימוי העצמי הקשור למראה שלנו איננו אמיתי ומבוסס על איכות המראה, תמונה או כל השתקפות אחרת. אנחנו לא מסוגלים לראות את עצמנו מכל הזוויות במראה, אלא מוגבלים אך ורק לצפייה דרך ראי ישר עם טווח של 30-45 מעלות לצדדים אם נהיה מדויקים, וזהו!
כן, לפי זה אנו שופטים את המראה של עצמנו ואף נוהגים בשיפוטיות יתר, במיוחד בכל הנוגע לנערות. התוצאה הישירה של העניין הזה היא תסביכים מיותרים, פגיעה בביטחון העצמי והתמודדות עם השלכות מיידיות, לצד השלכות לטווח הארוך.
בעידן שלנו, הנגישות של הטיפולים האסתטיים הרפואיים, שיכולים לכאורה לשפר את "טעויות הטבע", היא אולי הגורם המחמיר של התופעה. הנערה מזהה "פגם" כלשהו במראה שלה והנה, יש לה פתרון קל לפתירת הבעיה, סה"כ לגשת לרופא אסתטיקה. כך לא מעט מקרים נסחפים לטיפולים מיותרים, כל פעם כתוצאה מתסביך אחר.
לסיכום, יש לציין ולהדגיש את נושא האחריות של רופא האסתטיקה. עליו לזהות את הבעיה הפסיכולוגית ולנסות להציע פתרונות יצירתיים למען שיפור הדימוי העצמי של המטופלת, מבלי ללכת ישר על הפתרון הקל, שהוא כאמור הטיפול האסתטי.
ד"ר משה שמש הוא בעל הקלניקה ד"ר משה שמש - האומנות שברפואה האסתטית ומקים בית הספר הבינלאומי להשתלמות ברפואה האסתטית המתקדמת.
לאתר של ד"ר משה שמש
דף האינסטגרם של ד"ר משה שמש
דף הפייסבוק של ד"ר משה שמש
דף היוטיוב של ד"ר משה שמש
ליצירת קשר: 0545724883